סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון תתי"ח, מדור "עלי הדף"
מסכת נידה
דף ל ע"ב

 

ביאור השבועה "ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע"

 

תמיהה ידועה היא בספרים הקדושים אודות מאמרם ז"ל במכילתין (ל ע"ב) שטרם לידת האדם משביעין אותו: "תהי צדיק ואל תהי רשע, ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה, היה בעיניך כרשע", והלא משנה מפורשת היא באבות (ב, יג): "רבי שמעון אומר הוי זהיר בקריאת שמע ובתפלה וכו'... ואל תהי רשע בפני עצמך", והרבה תירוצים נאמרו על סתירה זו.

בראשית, נביא דברי רבינו יונה בפירושו עמ"ס אבות, וז"ל: "ואל תהי רשע בפני עצמך, שלא יהא בעיני עצמו רשע שאינו יכול לחזור בתשובה, שנמצא זה מתיאש לבו מן התשובה, ואם באת לידי עבירה הותרה לו לפי שמעלה על דעתו שהיא קלה כנגד החמורות שעבר עליהן, וגם שלא יהא צדיק בפני עצמו, כמו שאמרו במסכת נדה (ל:), 'משביעין את הולד בבטן אמו, אפילו כל העולם אומר לפניך שאתה צדיק, תהא בעיניך כרשע', ולא רשע ממש, אלא שתהא בעיניך מחצה זכאי ומחצה חייב, אם עשה מצוה אחת אשריו שהכריע עצמו לכף זכות, עשה עבירה אחת אוי לו שהכריע עצמו לכף חובה".

והרי לפנינו ביאורים אחדים שמצינו בענין בספרי חסידות. בספר 'נועם מגדים' (פר' לך ד"ה א"י אל תירא) הביא את "דברי פה קדוש הרב החסיד אור ישראל וקדושו מוה"ר אלימלך [מליזענסק] ז"ל, באמרם ז"ל 'אפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע', וכבר אמרו ז"ל 'אל תהי רשע בפני עצמך'. ואמר, דהכוונה על ההשתוות, אפילו כל העולם אומרים לך צדיק אתה, יהיה בעיניך כאילו אומרים לך רשע ולא תתנשא כלל". ובמקום אחר הביא זאת שוב בזה"ל (בפר' דברים ד"ה וזהו): "וכמו ששמעתי משם רבינו מורי ורבי הנ"ל (הר"ר אלימלך זי"ע) באמרם ז"ל 'אפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע', הכוונה, 'היה בעיניך', שיהיה בעיניך אמירת של 'צדיק אתה' - 'כרשע', כאילו אומרים לך רשע ולא תתנשא כלל על ידי זה, ודפח"ח" (ועעו"ש בפר' אמור ד"ה או יתכן).

בספר 'אמרי פנחס' (החדש, פסח אות קצז) מובא בשם הרה"ק ר' פנחס מקאריץ זי"ע בזה"ל: "...דהכי פירושו דאפילו וכו' אומרים עליך שצדיק אתה דייקא, שהצדקות מצד עצמך, אל תקבל דבריהם, כי האמת היא שכל דבר טוב שאתה עושה הוא רק בעזר השי"ת, לכן 'היה בעינך כרשע', רצ"ל מצד עצמך. ומה שאמרו באבות 'אל תהי רשע בפני עצמך', רצ"ל אם היצר הרע מפיל אותך במרה שחורה ויאוש עבודה, אל תשמע לו ו'אל תהיה רשע בפני עצמך', כי השי"ת עזר לך עד הנה כמה פעמים, ויעזור לך עוד ויתקנך עד אין שיעור וערך".

בשם הרה"ק רבי דוד מזאבליטוב זי"ע [בהרה"ק רבי מנחם מענדיל מקאסוב זי"ע], מובא שביאר: "שכשאין אומרים לאדם צדיק אתה, ואין העולם באים אליו, רק שהוא איש בפני עצמו אזי צריך להיות בעיניו כבינוני, ולא כרשע, שלא יפול בלבו יותר מדאי, ויתבטל ח"ו מתורה ועבודה, אך אם כל העולם אומריס צדיק אתה, והעולם מתקבצים ובאים אליו אזי יוכל לבוא לידי גדלות, ולכן צריך אז לאחוז בקצה השני שיהיה לבו נשבר כל כך, שידמה בעיניו כרשע ח"ו" (ראה 'אור ישרים' עמ' 118).

בקושיא זו עמד בעל התניא בתחילת ספרו (לקוטי אמרים פ"א), וכלשונו: "תניא, 'משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע, ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע', וצריך להבין דהא תנן: 'ואל תהי רשע בפני עצמך', וגם אם יהיה בעיניו כרשע ירע לבבו, ויהיה עצב ולא יוכל לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב, ואם לא ירע לבבו כלל מזה יכול לבוא לידי קלות".

וביאר את הענין, שבהגדרת צדיקים ובינונים ורשעים ישנם ב' מושגים, כי ההגדרה הפשוטה היא לענין כמות הזכיות והעונות, אם רובו זכיות נחשב צדיק, מחצה זכיות ומחצה עונות - בינוני, ואילו רובו עוונות נחשב כרשע. ומסיק בעל התניא מכח כמה הוכחות, שאין זאת ההגדרה הנכונה בתוארים הללו, וההגדרה הנכונה בהם היא, כדרך המובא במס' ברכות (סא:): "תניא, רבי יוסי הגלילי אומר, צדיקים יצר טוב שופטן, שנאמר (תהלים קט, כב) 'ולבי חלל בקרבי', רשעים יצר רע שופטן, שנאמר (שם לו, ב) 'נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלקים לנגד עיניו', בינונים זה וזה שופטן, שנאמר (שם קט, לא) 'יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו'", והיינו, כי מדרגת צדיק היא מי שטבעותיו הפחותים ותכונותיו הרעות נתבטלו לגמרי אל חלק הטוב שבקרבו, עד שאין לו כבר שום נטיה אל הרע מצד טבעי גופו ונפשו, ומדת הבינוני היא - 'זה וזה שופטן', כלומר, מדותיו ותכונותיו שקולות לרעה ולטובה, ומצד גופו ונפשו יש לו משיכה לחטוא לפעמים, אלא, שבפועל ובמעשה שולט האדם על טבעותיו ותאותיו, ונמצא, שהגם שמצד כמות הזכיות והעוונות יחשב בדרגת צדיק - עדיין בינוני הוא במהותו, כי במהותו הוא במדרגת 'זה וזה שופטן'.

ובזה מיושבת הסתירה בין שני המאמרים הנז', כי אכן ודאי שהאדם המתנהג תמיד כרצון הבורא ב"ה, ולא נכשל בשום חטא ועון כלל, אסור לו להחזיק את עצמו לרשע ממש, אמנם, מצד שני גם אם קיים את כל המצוות כתיקונן וגם לא נכשל בשום חטא ועון, עליו להחזיק את עצמו שמהותו ועצמותו של הרע שבו הוא בתקפו ובגבורתו, ועדיין לא נתבטל אל הטוב, ועל כך אמרו: 'אפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה, היה בעיניך כרשע', ולא רשע ממש, "אלא שיחזיק עצמו לבינוני, ולא להאמין להעולם שאומרים שהרע שבו נתבטל לגבי הטוב, שזו מדרגת צדיק, אלא יהיה בעיניו כאלו מהותו ועצמותו של הרע הוא בתקפו ובגבורתו כתולדתו" וכו' (עי"ש. וע"ע ב'שב שמעתתא' בהקדמה).

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר