סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"

שב ואל תעשה שאני

ברכות כ ע"א
 

וליגמר מינה שב ואל תעשה שאני. ופירש"י דברים רבים התירו לעקור דבר תורה מפני סייג ומפני כבוד הבריות היכא דאינו עוקר דבר במעשה ידים אלא יושב במקומו ודבר תורה נעקר מאליו כגון תקיעת שופר ולולב בשבת וכו', עכ"ל ע"ש.

והנה יעוי' לקמן פ"ז (נ.) שכ' דאמר רבא כי אכלינן רפתא בי ריש גלותא מברכינן שלשה שלשה, ומקשי' וליברכו עשרה עשרה, שמע ריש גלותא ואיקפד, ופירש"י אם היו מזמנים עשרה עשרה היה צריך המברך להגביה קולו וישמע ריש גלותא ויחרה לו שאנו עושין חבורה לעצמינו בפרהסיא וכו', עכ"ל ע"ש. ויעו"ש ברשב"א שכ' וז"ל, ואע"פ ששנינו (שם) עשרה אינן נחלקין עד שיהיו עשרים [וא"כ איך ביטלו זימון בעשרה], הכא שאני דכיון דאי שמע ריש גלותא היה מונעם עד שיברך וכו'. ואי נמי לא היה מונעם כיון דאיקפד הוו זילותא דבי ר"ג, וגדול כבוד הבריות שדוחה את ל"ת דרבנן, והא דרבנן היא, עכ"ל יעו"ש.

אולם צ"ע מ"ט הוצרך לומר דהוי זימון בעשרה מדרבנן וכו', הא אפי' הוי מדאורייתא ג"כ י"ל דמותר לבטלו במקום "כבוד הבריות" דאכתי הוי רק בשב ואל תעשה דבזה אף דאורייתא אפשר לבטל, ורק בעקירה בידים אפשר לבטל בדרבנן, ולא כן בשוא"ת שאף דאורייתא מבטלים בכה"ג והתם ביטלוהו רק בשוא"ת, וצ"ע. וכן יל"ע בדכ' דגדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת דרבנן ולא כ' כלשון הגמ' הכא דדוחה ל"ת שבתורה. אכן מצאתי ברשב"א בדפוסים ישנים שבאמת כ' דדוחה ל"ת שבתורה, והא דרבנן היא. ובאמת כ' כל' הגמ', אולם עדיין יל"ע מ"ט הוצרך לכ' דהוי רק דרבנן ולכן יכלו לבטלו.

אולם י"ל דס"ל כתוס' בשבועות (ל:) ד"ה אבל איסורא, ובפ"ב דב"מ (ל:) ד"ה אלא לזקן וכו' דס"ל דדוקא גבי מת מצוה אמרי' דבמקום שוא"ת מותר לבטל מצ"ע ואיסור דאורייתא כיון דהוי גנאי גדול למת שאין לו קוברים ומוטל בביזיון וחיישי' שיסריח או שיאכלוהו כלבים, וכן לפשוט כלאים בשוק הוי גנאי גדול דומיא דמת מצוה, וכדכ' ביבמות (סג:) דאין לך משוקץ יותר מאותו שהולך ערום, אבל בשאר איסורים אפי' בשוא"ת אסור, ותדע דבקרובים שיש להם מי שיטפל בקבורתם לא דחי כבודם לפסח ומילה, עכ"ד תוס' יעו"ש. וא"כ י"ל דה"נ ס"ל לרשב"א דהא דאמרי' שמותר לבטל מ"ע מה"ת בשוא"ת היינו דוקא במקום "גנאי וביזיון גדול", וא"כ אתי שפיר בדהוצרך לומר דזימון בעשרה הוי רק מדרבנן, דאל"כ אין לבטלו בשביל "כבוד הבריות" אפי' בשוא"ת, מדליכא בזה גנאי גדול, ודו"ק. וכן א"ל מו"ר רה"י הגרבד"פ שליט"א ליישב.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר