מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"

צדיק גמור וטוב לו

ברכות ז ע"א
 

אמר מרע"ה לפניו רבש"ע מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו וכו', אלא הכי קא"ל צדיק וטוב לו צדיק גמור, צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור.

ובזה יובן לדאיתא בתענית (כא.) דאמרו עליו על נחום איש גמזו שהיה סומא משתי עיניו גידם משתי ידיו קיטע משתי רגליו וכל גופו מלא שחין וכו' אמרו לו תלמידיו רבי וכי מאחר שצדיק גמור אתה למה עלתה לך כך, אמר להם בניי אני גרמתי לעצמי וכו' יעו"ש. וא"כ זה דשאלו אותו דמאחר שצדיק גמור אתה וכו', דדוקא לצדיק גמור ע"כ שטוב לו, וא"כ אם לא היה צדיק גמור לא היו תמהים ע"ז תלמידיו, שכן אף לצדיק אינו מובטח שלא יהיה מסובב בצרות ויסורים ורק מדהיה נחום איש גמזו "צדיק גמור" תמהו על רוב יסוריו, ודו"ק.