מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
בי' ההו"א דבכה ר' אלעזר על שלא זכה להיות עשיר
ברכות ה ע"ב
ר' אלעזר חלש, על לגביה ר' יוחנן וכו' חזייה דהווה קא בכי ר' אלעזר, א"ל ר' יוחנן אמאי קא בכית אי משום תורה וכו', ואי משום מזוני לא כל אדם זוכה לשתי שולחנות וכו', ופירש"י אי משום מזוני, שאינך עשיר, עכ"ל. וצ"ע א"כ מאי סד"א דר' יוחנן דתלמידו ר' אלעזר בן פדת יבכה על שלא זכה להיות "עשיר", דאטו על כה"ג יבכה ר' אלעזר שהיה "מרא דארעא דישראל" כדאי' בספ"ב דנדה (כ:) יעו"ש. דלכאו' נתכוון בדאמר "ואי משום מזוני" דחשב שבכה על שהיה עני מרוד וכדאי' בתענית (כה.) דר"א בן פדת דחיקא ליה מילתא טובא וכו' יעו"ש, וכן עתוס' בספ"ג דמו"ק (כח.) ד"ה אלא, ובפ"ק דחגיגה (ט:) בדא"ל אליהו ז"ל לר' אלעזר יעו"ש, ודו"ק. וע"ע בפ"ק דברכות (ו:) דר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרוייהו כיון שנצטרך אדם לבריות וכו' ע"ש, ודו"ק. והיינו טעמא דמתוך זה לא יכל ללמוד כראוי מגודל דוחקו ועניותו, אולם מ"ט יבכה רק על שלא זכה להיות "עשיר", וצ"ב.
אולם הבי' בזה, דהנה כשיש לאדם גדול ולת"ח "עושר" הרי זה מרבה כבוד שמים שאומרים זו תורה וזו שכרה, דאף על ת"ת אוכל אדם פירותיהם בעוה"ז כדאי' במשנה ברפ"ק דפאה, ונמצא מתקדש ש"ש על ידו, וכן יעוי' באבות דר"נ (פרק ו' אות ב') שכ' דר"ע מחייב את העניים בדין [ועי' ביומא (לה:) דהלל מחייב את העניים], שהיה ר"ע עני ביותר ומדולדל וכו', ולא נפטר מן העולם עד שהיו לו שולחנות של כסף ושל זהב ועד שעלה למיטתו בסולמות של זהב, והיתה אשתו יוצאה בקרדמין ובעיר של זהב [וע' בשבת (ר"ד נט:) בזה], אמרו לו תלמידיו רבי ביישתנו ממה שעשית לה [ביוש הוא לנו ולנשותינו שאין הולכין בתכשיטים חשובים כמותה, בנין יהושע], אמר להם ר"ע הרבה צער נצטערה עמי בתורה [שהיתה מסתפקת עמי במועט והרשה לי לילך לבית רב וכו', בנין יהושע], ע"כ יעו"ש. והיינו דכיון דאשתו רחל גדולת המעשים היה חלקה רב בתורת ר"ע א"כ מן הדין שיראו שכרה וכבודה בעוה"ז שיתקדש עי"ז ש"ש ברבים, וכש"נ בס"ד.
ועוד ה"ט דהא עי"ז דבריו נשמעים יותר, וכדפירש"י בסוטה (מ.) בד"ה א"ר אבהו וכו' בזה"ל, חכם גדול וראוי לישב בראש יותר ממני כדי שיושיבוהו בראש ונותנין לו מנות ומעשירים אותו כדי שיהא חשוב וישמעו דבריו כדתניא והכהן הגדול מאחיו גדלוהו משל אחיו, עכ"ל יעו"ש. וא"כ זהו שחשב ר' יוחנן דבוכה ר' אלעזר תלמידו על שלא זכה לעושר ולא נתקדש ש"ש על ידו באופן זה, ושמא אף לא נשמעו ונתקבלו דבריו כ"כ, וע"ז א"ל ר' יוחנן דאכן לא כל אדם זוכה לב' שולחנות אלא יחידים זוכים לזה וא"כ אי"צ להצטער ע"ז, והבן בס"ד.
אולם עדיין צ"ע מ"ט לא פירש"י דנתכוון לשאול אותו אם בוכה על שהיה עני מרוד, דיותר מסתבר שבכה ע"ז מדיכול לגרום להרבה "טירדות" ודאגות וטירחות וכו' וכו' שעי"ז יתבטל מתלמודו ויגרום להיסח הדעת מת"ת וכו', מאשר לומר שבכה על שלא זכה "לקדש ש"ש ע"י עושר" וכו', ומ"ט פירש"י הכי, ויל"ע.
