סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "תיובתא" על תנא

נידה כז ע"א


בעא מיניה רבי יוסי בן שאול מרבי: המפלת דמות עורב ושליא מהו?
אמר ליה: אין תולין אלא בדבר שיש במינו שליא.
קשורה בו מהו? אמר ליה: דבר שאינו שאלת.

איתיביה: המפלת מין בהמה חיה ועוף ושליא עמהן, בזמן שהשליא קשורה עמהן - אין חוששין לולד אחר, אין שליא קשורה עמהן - חוששין לולד אחר, הריני מטיל עליהן חומר שני ולדות, שאני אומר שמא נמוח שפיר של שליא, ונמוח שליא של שפיר!
תיובתא.
 

1.
כמה פעמים מובא בש"ס שאמוראים [בדור בראשון] שאלו ["בעא מיניה"; "בעי מיניה"] מתנא - בדרך כלל מ"רבי" ["בעא מיניה רב מרבי"],

1.1
כן מצינו שגם תנא כך שאל מתנא מוקדם: "בעא מינה רבי מרבי ישמעאל ברבי יוסי [שבת, דף קיג, עמוד ב]; "בעא מיניה רבי מרבי חייא" [מסכת הוריות דף יא עמוד ב].

2.
"רבי" [רבי יהודה הנשיא] סובר שאין שליא קשורה בדמות עוף ולכן ענה לרבי יוסי בן שאול [שהיה תלמידו של "רבי", וכן היה רבו של רבי יהושע בן לוי] על שאלתו: "דבר שאינו שאלת",

3.
ועל זה הגמרא מקשה מברייתא [כך מפרש רש"י: על רבי "דאמר דבר שאינו שאלת"] שנאמר בה במפורש שאפשר הדבר שתהא שליא קשורה בדמות עוף.

4.
מסכמת הגמרא "תיובתא".

5.
וקשה, כיצד מקשים על התנא "רבי יהודה הנשיא" תיובתא, הרי הוא רשאי לחלוק על ברייתא!

6.
וראה "מתיבתא", הערה ג, שמובא ב"מבוא התלמוד", שהכלל ש"רב תנא הוא – ופליג" נאמר רק בדוחק, וכנראה, שכך גם לגבי "רבי" שהוא לא נחשב לגמרי תנא.

7.
חידושי הריטב"א מסכת נדה דף כז עמוד א:

תיובתא. ואע"ג דרבי תנא הוא, שאני הכא דלא פליגי בדבר הלכה אלא שרבי היה סבור שזה דבר שאינו והרי התנא הזה שאומר שישנו, ור' יוסי בן שאול אע"ג דידע הא מתניתא הוה מספקא ליה אי הלכתא היא או לא משום דלכאורה כר"מ רהטא, וכי אמר ליה רבי שזה דבר שאינו אותביה מיניה ורבי קבלה מיניה.

כלומר, בסוגייתנו מדובר ש"רבי" קבע עניין עובדתי ולא שהוא קבע סברא או דין, ולכן ה"תיובתא" בא ללמדנו שקשה על העובדה שקבע "רבי" ובכגון זה אפשר "לחלוק" על תנא. ובסוגייתנו כנראה שהוא חזר בו.

8.
ובאופן כללי יותר:

8.1
יש הבדל בין "רבי" התנא באופן אישי לעומת "רבי ובית דינו".


8.2
לפי האמור לעיל ניתן לאמורא/סתמא דגמרא לחלוק על "רבי", וכמובן שגם הוא רשאי לחלוק.

8.3
ואולי להיפך: הוא אינו רשאי לחלוק אבל גם עליו אי אפשר [יש כאן סתירה],

8.4
הכלל הכללי הוא "הלכה כרבי מחברו" !

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר