מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
ש"מ ירא שמים הוא
נידה לג ע"ב
רב פפא איקלע לתואך, אמר אי איכא צורבא מרבנן הכא איזיל אקבל אפיה, אמרה ליה ההיא סבתא "איכא הכא צורבא מרבנן ור' שמואל שמיה ותני מתניתא, יהא רעוא דתהוי כוותיה", אמר [ר"פ לעצמו] מדקמברכי ליה בגוויה, ש"מ ירא שמים הוא, אזל לגביה וכו'. ופירש"י לתואך, שם מקום, ע"ש.
אולם יל"ע מנ"ל לר' פפא דהוי ירא שמים, דשמא מדקמברכי ליה בגוויה ש"מ דהוי גאון הדור או גדול במעשים וכיו"ב, ומנ"ל דע"כ דהוי דוקא ירא שמים, דמשמע דהיה רק יר"ש ולא תלמיד חכם וכיו"ב, ויל"ע.
ויל"פ עפי"ד הגמ' בספ"ד דסוכה (מט:) שכ' דאמר ר' חמא בר פפא כל אדם שיש עליו חן בידוע שהוא ירא שמים שנא' 'חסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו', ע"כ יעו"ש. וא"כ יל"פ דזהו דאמר ר"פ דש"מ דהוי ירא שמים, דאם "ההיא סבתא" בירכה אותו שיהיה כמוהו על כרחך שיש עליו "חן" ולכן הכל רוצים להיות כמותו, ומדאית ליה חן הוי סימן מובהק דהוי "ירא שמים", אך לא בהכרח דהוי "תלמיד חכם" או "גדול במעשים טובים וחסד" וכיו"ב, דס"ל לר' פפא כוותיה דבנו ה"ה ר' חמא דה"ז מעיד על יראת שמים ולא על שאר מילי מעלייתא. וא"כ זהו שאמר ר"פ "ש"מ ירא שמים הוא", דמעלה זו ודאי אית ליה, בנוסף לשאר מעלות דאפשר דאית ליה ג"כ אך אינו בהכרח עכ"פ, והבן בס"ד.
מיהו יל"ע, דאם אכן האי "ר' חמא בר פפא" הוי בנו דר' פפא, מ"ט א"כ לא הוזכר ביחד עם שאר עשרת בניו דר' פפא ב"הדרן על סיום מסכת", דמזכירים לכל י' בניו "חנינא בר פפא, רמי בר פפא" וכו' וכו'. ושמא לא הוי בנו דהאי ר' פפא שמוזכר בכולא הש"ס, ותרי ר' פפא הוי, וצ"ע.
ובעצם "נשיאת חן" דבידוע דהוי יר"ש, וכן יעוי' במס' תמיד (דף כח.) דאמר ר' יונתן כל המוכיח את חבירו לשם שמים מושכין עליו "חוט של חסד" וכו' יעו"ש. וכן יעוי' ברפ"ק דע" ז (ג:) דאמר ר"ל כל העוסק בתורה בלילה, הקב"ה מושך עליו "חוט של חסד" וכו' יעו"ש. וכן יעוי' בפ"ק דמגילה (יג.) דאסתר ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה ע"ש. וכן יעוי' ברש"י בפ' וישב (לט, כא) גבי יוסף ע"ש.
ויעוי' ב"ערוך לנר" הכא מש"כ לבאר בהאי עובדא בזה, ע"ש ותמצא נחת.
