פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"אין דנין דברי תורה מדברי קבלה"
לטעם שנקראת הנבואה "דברי קבלה"
נידה יז ע"ב
ביאר בעל בן איש חי בספר "בן יהוידע" על פי משלו של המגיד מדובנא על דברי חז"ל (פסיקתא במדבר קלז, ב), "כל הנביאים נתנבאו בכה דכתיב כה אמר ה', ומשה רבינו נתנבא בזה דכתיב זה הדבר אשר ציווה ה'". והמשיל זאת המגיד מדובנא לאדם שלווה מחבירו מאה דינרים והוציאם לצרכיו, ולאחר תקופה החזיר לו מאה דינרים. שהרי כי אף שהחזיר לו סכום זהה לזה שלקח ממנו, מכל מקום אינם אותם דינרים ממש אלא דומים להם. ואינו דומה לזה שלקח מחבירו מאה דינרים ולא השתמש בהם ולאחר תקופה החזיר לו אותם ממש.
וכך הוא החילוק בין דברי משה לדברי שאר הנביאים, שמשה רבינו שכינה מדברת מתוך גרונו ולכן היה אומר "זה הדבר אשר ציוה ה'" - זה ממש , משום שבעת ששמעוהו מדבר היה זה כאילו שמעו זאת מפי השכינה ממש. אך שאר הנביאים היו שומעים את הנבואה מפי השכינה, ולאחר מכן מוציאים מפיהם דברים חדשים אותם היו אומרים לישראל, ולכן היו אומרים "כה אמר ה'" - וכלומר כאלה הדברים אותם אמר ה'.
זו הסיבה - משלים הבן יהוידע את ביאורו, שדברי נביאים נקראים דברי קבלה, כי הם דברים שהנביאים קיבלו לעצמם, וחזרו ואמרו כמותם לישראל, ונמצא שישראל לקחו מהנביאים את שהנביאים קבלו לעצמם. אבל את דברי התורה אמר ה' לישראל בעצמם מפי השכינה, כאשר דברי משה היו מפי השכינה המדברת מתוך גרונו.