טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
כמין יבחושין אדומים תטיל למים – ימשוש – יתוש מצויץ
"מתניתין: המפלת חתיכה, אם יש עמה דם טמאה, ואם לאו טהורה. רבי יהודה אומר: בין כך ובין כך טמאה. המפלת כמין קליפה, כמין שערה, כמן עפר, כמין יבחושין אדומים תטיל למים, אם נמוחו טמאה, ואם לאו טהורה" (נידה, כא ע"א – כב ע"א).
שם עברי: ימשוש - יתוש מצויץ שם באנגלית: chironomid שם מדעי: Chironomus
שם נרדף במקורות: יבחושין
נושא מרכזי לעיון: לזיהוי היבחושין.
על זהותם של היבחושים נוכל לעמוד בעזרת פרטים שניתן ללמוד עליהם מכמה סוגיות. על פי סוגייתנו צבע היבחושים אדום ורש"י מזהה אותם כיתושים. מהגמרא בזבחים (כב ע"א) ניתן להסיק שהם מתפתחים בתוך מים: "אמר ריש לקיש: כל המשלים למי מקוה משלים למי כיור, לרביעית אינו משלים. למעוטי מאי? ... אלא למעוטי יבחושין אדומין. אפילו בעינייהו נמי? דהא תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל שתחילת ברייתו מן המים מטבילין בו, ואמר רב יצחק בר אבדימי מטבילין בעינו של דג" (1). מוצא היבחושין במים נלמד מסוגיה נוספת (חולין, סז ע"א) שבה מחלק רב הונא בין שרצים שפרשו מהמים האסורים משום "שרץ הארץ" לבין שרצים שרבייתם מן המים ולא פרשו ולכן הם מותרים. רב חסדא מוכיח את דברי רב הונא מברייתא: "תניא דמסייע לך: כל השרץ השורץ על הארץ לרבות יבחושין שסיננן. טעמא דסיננן, הא לא סיננן שרי וכו'". נוכל להסיק מכאן שהיבחושים הם בעלי חיים מימיים שיש צורך לסננם על מנת להפרידם מהמים.
אם היבחושים הם אכן מין חרק הרי שהכוונה בדברי הגמרא לשלב הזחל החי במים ולא לשלב הבוגר המעופף ובלשון רש"י (חולין, סז ע"א): "כמין יתושין בלא כנפיים". מדובר אם כן בבעל חיים הגדול במעט מנקבי כברה ולכן ניתן לסננו, אך הוא איננו גדול במידה המאפשרת לאחוז בו בקלות ולסלקו. בזבחים (כב ע"א) מוסיף רש"י: "יבחושין אדומין - כמין יתושין בלא כנפים כדרך שגדל בשולי חביות של יין שלנו מבחוץ. יבחושים דקין אף הן נבראים מן המים".
יהודה פליקס זיהה את היבחוש כתסיסנית (זבוב התסיסה - Drosophila). תסיסניות הן הזבובים הזעירים המתפתחים בפירות מרקיבים או בחומרים תוססים. הנקבה מטילה ביצים בפירות ומהן מתפתחות רימות ההופכות לבסוף לבוגרים. אמנם אין הדרוזופילה אדומה אך, כפי שניתן לראות בתמונה 1, עיניה אדומות. זיהוי זה נראה בעייתי מכמה סיבות: 1. כאמור, הזבוב איננו אדום אלא רק עיניו. 2. הבוגר מעופף ואילו הרימות מתפתחות בפירות ואם כן שני השלבים לא עונים על התנאי של התפתחות במים. ייתכן ופליקס בחר בחלופה זו בגלל דברי רש"י "כדרך שגדל בשולי חביות של יין שלנו מבחוץ" הרומזים על זבובי הדרוזופילה הנמשכים לריח התסיסה ועשויים להטיל את ביציהם לאורך סדקי החביות. אלא שמדברי הגמרא שהובאו לעיל ומפירוש רש"י משתמע בברור שהסוגיות עוסקות בשלבים הצעירים (זחל או רימה) ושלב הרימה בדרוזופילה הוא בצבע לבן עד צהוב אך איננו אדום (תמונה 2).
 |
|
 |
|
תמונה 1. תסיסנית - דרוזופילה צילם: Bbski |
|
תמונה 2. רימת התסיסנית צילם: Rickjpelleg |
מנחם דור משער שהיבחושים הם הזחלים של הימשושים – יתושים מצויצים. השם יתוש מצויץ ניתן על שום מחושיהם המצויצים של הבוגרים (ראה בתמונה 3). יש להעיר שאין הכוונה למיני הזבובים הנקראים בימינו בשם יבחושים. זחלים של כמה ממיני הימשושים אכן בצבע אדום (תמונות 4 – 5) ונמצאים בגושים בתוך המים. מסיבה זו היה צריך לסנן את המים ולהכשירם לשתיה. דברי הסוגיות האומרות שרבייתם של היבחושים מהמים מעוגנים במציאות משום שהם אינם מגיעים מבחוץ כאשר הם בגדלם הסופי, אלא מתפתחים מביצים זעירות בלתי נראות, לעין בלתי מזויינת, שאמותיהם הטילו במים. למעשה ניתן להתייחס אליהם כמי שנבראו מתוך המים שהרי תאיהם מכילים כ – 70% מים שמקורם בגוף המים עצמו. גם רוב יתר החומרים הבונים את התאים נספגים בגוף הזחל מתוך המים. כמות החומרים הנמצאים בביצה (המגיעה מבחוץ) אפסית בהשוואה לגודל הזחל המפותח ולכן ניתן להתייחס ליבחוש כמי שעיקר ברייתו מן המים.
תמונה 5. ימשוש - זחל (הגדלה *40) צילם: Jasper Nance
הרחבה
ביולוגיה
משפחת הימשושים Chironomidae
משפחה הימשושים נכללת בתת-סדרת היתושים השייכת לסדרת הזבובאים ומונה כ – 5,000 מינים מוגדרים. אורך הגוף של הבוגרים 2-12 מ"מ. הם דומים באופן שטחי ליתושי הבית (כולכיתיים) אך שונים בכך שאין להם קשקשי כנפיים והם חסרים את חדק המציצה האופייני ליתושי הבית. הבוגרים חיים רק ימים אחדים, הם אינם ניזונים ואינם עוקצים אך עשויים לגרום לנזקים מסוגים אחרים. כאשר הם מתרבים במספרים גדולים הם עלולים ללכלך קירות בהפרשותיהם או להצטבר בערימות מצחינות. הם גורמים לתגובות אלרגיות לבני אדם רגישים. קל לזהותם משום שלרוב הזכרים מחושים בעלי זרי זיפים רבים ומכאן השם יתוש מצויץ.
זחלי הימשושים מהווים את עיקר האוכלוסייה של חרקי הקרקעית במקווי מים רבים. רוב המינים חיים במים מתוקים אך קיימים מינים אחדים החיים בים או בקרקע לחה. לעתים הם מופיעים בלהקות גדולות המבצעות תרגילי אוירובטיקה באוויר.
הנקבות מטילות ביצים בקבוצות העטופות במעטפת צמיגה התופחת במים. לתטולה צורת שרוכים או גושים. הזחלים הבוקעים מן הביצים שוחים במים, ולאחר מכן הם מתיישבים במקום מתאים על פני המצע. לזחלים צבעים שונים בהתאם למין. המינים החיים במים עניים בחמצן (שלוליות) אדומים משום שבדמם מומס חומר דמוי המוגלובין המסייע בהעברת חמצן. סביב פי הטבעת, בקצה האחורי של הגוף, בולטות מספר שלפוחיות המשמשות כאיברים אוסמורגולטוריים (מווסתים את ריכוזי המומסים והמים בגוף הזחל).
הזחל עובר 4 דרגות עד התגלמותו. לאחר שהוא מתיישב, הוא מדביק סביב עצמו גרגרי בוץ בעזרת קורים שהוא מפריש מבלוטות רוק ויוצר מעין צינור. הזחל מתנוענע בתוך הצינור על מנת להזרים מים הנושאים אליו חלקיקי מזון וחמצן לנשימה. אין לזחל פתחי נשימה והוא קולט את החמצן המומס במים דרך כיסוי גופו. הזחל מסנן את המים המכילים את המזון או מפריש רשת רירית שבה נתפס המזון, ואחר-כך בולע את הרשת. בתום גידולו הזחל מתגלם בתוך הצינור. הגולם נושם באמצעות זוג זימים שצורתם כשיחים של חוטים לבנים, הקבועים בצד הגבי של החזה. בתום ההתפתחות עוזב הגולם את מקומו, עולה אל פני המים והבוגר מגיח דרך סדק הנפתח בצד הגבי של החזה. הזחלים בני משפחת הימשושיים מהווים מרכיב חשוב מאוד במזונם של דגים שונים. אף שהזחלים של בני המינים השונים דומים מאוד בצורתם, יש לכל מין דרישות אקולוגיות ייחודיות; לכן ניתן להשתמש בהם כאינדיקטורים לאיכות מים.
(1) פירוש: אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הַמַּשְׁלִים לְמֵי מִקְוֶה כלומר, כל נוזל שאינו מים, שמצטרף למי המקוה להשלים את שיעור המים שבו לארבעים סאה מַשְׁלִים גם לְמֵי כִיּוֹר, לענין שיעור המים שבו, שצריך שיהא בהם כדי לקדש ידיהם ורגליהם של ארבעה כהנים. אבל לְענין רְבִיעִית של נטילת ידים אֵינוֹ מַשְׁלִים. ושואלים: לְמַעוּטֵי מַאי [למעט את מה]? מה הוא המשלים למקוה שאינו ראוי לנטילת ידים? ... אֶלָּא תאמר שבא לְמַעוּטֵי [למעט] יַבְחוּשִׁין אֲדוּמִּין שנוצרים וגדלים במים אלה אֲפִילּוּ בְּעֵינַיְיהוּ נַמִי [בעינם, בפני עצמם, גם כן] כשרים למקוה, ולא רק כהשלמה למים, דְּהָא תַּנְיָא [שהרי שנויה ברייתא], רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כָּל דבר שֶׁתְּחִילַּת בְּרִיָּיתוֹ מִן הַמַּיִם מַטְבִּילִין בּוֹ, שדינו כמים. וְכן אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: מַטְבִּילִין אפילו בְּעֵינוֹ שֶׁל דָּג שנימוקה ונעשתה נוזלית, אם היא גדולה מספיק! (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
מקורות עיקריים:
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 3 (עמ' 221-222).
מנחם דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 203).
יהודה פליקס, הצומח החי וכלי החקלאות במשנה (עמ' 237).
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
