הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תנאים: "רבי עקיבא ורבי יוסי"

נידה כ ע"א

וכמימי אדמה. 
תנו רבנן: כמימי אדמה - מביא אדמה שמנה מבקעת בית כרם, ומציף עליה מים - דברי רבי מאיר. 
רבי עקיבא אומר: מבקעת יודפת. רבי יוסי אומר: מבקעת סכני. רבי שמעון אומר: אף מבקעת גנוסר וכיוצא בהן. תניא אידך: וכמימי אדמה - מביא אדמה שמנה מבקעת בית כרם ומציף עליה מים כקליפת השום, ואין שיעור למים - משום דאין שיעור לעפר, ואין בודקין אותן צלולין אלא עכורין, צללו - חוזר ועוכרן, וכשהוא עוכרן - אין עוכר .

1.
מדוע דברי רבי עקיבא הובאו אחרי דברי רבי מאיר [שהיה תלמידו של ר"ע]?

2.
לכן יש גורסים "רבי יהודה" במקום "רבי עקיבא ["מתיבתא", הערה כב, וב"ילקוט ביאורים", עמוד רעא].

3.
רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק ה הלכה ח:

האדום כיצד הוא עינו כעמוד שיצא ראשון מדם הקזה של בני אדם נותן הדם בכוס ומקיף לו ורואהו, והשחור כעין הדיו היבש, כקרן כרכום כיצד יביא כרכום לח בגוש אדמה שעליו ולוקח מן הברור שבו הקנה האמצעי שלו שכולו כמו קנה הוא ובכל אחד ואחד שלשה קנים רמב"ם ובכל קנה שלשה עלים ומקיף הדם לעלה האמצעי שבקנה האמצעי ורואה בו, כמימי אדמה כיצד יביא אדמה מבקעת סיכני וכיוצא בה שהיא אדומה ונותן עליה מים בכלי עד שיעלה המים על העפר כקליפת השום, ואין שיעור למים ולא לעפר ומעכרן בכלי ומשער בהן לשעתו ובמקומו כשהן עכורין ואם צללו חוזר ומעכרן.

בפשטות הרמב"ם פסק כרבי יוסי [שהאדמה מובאת מבקעת סכני].

4.
אם מדובר בתנאים רבי יהודה ורבי מאיר ורבי שמעון הרי שבאמת הלכה כרבי יוסי נגד כל אחד מהם.

5.
אבל אם מדובר ברבי עקיבא הרי הלכה כרבי עקיבא נגד תלמידו – רבי יוסי.

6.
אמנם, אם הכלל הוא, שהלכה כרבי יוסי נגד "חבריו" [גם אם הם "רבים" – ראה "יד מלאכי" ערך "הלכה כרבי יוסי"] הרי שכלל זה גובר על הכלל שהלכה כרבי עקיבא מחברו [רק נגד חכם יחיד],

6.1
ולמרות שרבי עקיבא היה רבו של רבי יוסי ניתן לפסוק כרבי יוסי גם נגד רבו – בגלל ש"נימוקו עימו".

6.2
ולפי הנ"ל אפשר להשאיר את הגירסא "רבי עקיבא", אמנם נשאר קשה מדוע דברי רבי עקיבא הובאו אחרי דברי רבי מאיר?

6.3
ואולי ניתן לומר בפשטות, משום שרבי מאיר לא מסתפק בהגדרת המקום שממנו מביאים את האדמה אלא מלמדנו את טכניקת הבדיקה "מציף עליה מים" שמתאימה גם לשיטות שאר התנאים, וכך פסק הרמב"ם.