טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
מפני שחולדה וברדלס מצוין שם – צבוע מפוספס
"אמר ר' יהודה: מעשה בשפחתו של מציק אחד ברימון, שהטילה נפל לבור, ובא כהן והציץ לידע אם זכר אם נקבה, ובא מעשה לפני חכמים וטיהרוהו, מפני שחולדה וברדלס מצוין שם ... ואיבעית אימא: כיון שחולדה וברדלס מצוין שם ודאי גררוהו" (נידה, טו ע"ב).
שם עברי: צבוע מפוספס שם באנגלית: Striped Hyena שם מדעי: Hyaena hyaena
שם נרדף במקורות: ברדלס, אפא שמות בשפות אחרות: ערבית – דב'ע
נושא מרכזי לעיון: לזיהוי הברדלס בסוגייתנו.
בעבר כבר עסקנו בהרחבה בנסיון לזהות את הברדלס ועל כך ראה במאמר הזאב והארי הדוב והנמר והברדלס. הקושי בזיהוי נובע בין השאר מכך שבחלק מהסוגיות הברדלס נחשב לבעלי חיים טורף, אקטיבי ומסוכן (הברדלס כפי שנקרא בימינו) ואילו בחלקן הוא מתואר כאוכל פגרים או שיירים. הערוך השלם הציע להכליל בשם ברדלס שלושה מינים שונים ולדעתי די בשני מינים בלבד (ברדלס וצבוע) על מנת ליישב את הפער בין הסוגיות. לדעת א"א שמש(1) ההבדלים במשמעות השם נבעו משימוש שונה באיזורים שבהם הברדלס לא היה נפוץ (בבל).
הברדלס בלשון ימינו (צ'יטה) הוא טורף מהיר מאד החי בסוואנות פתוחות ומתמחה בציד של פרסתנים קטנים כמו צבאים. לעיתים הוא עשוי לרדוף אחרי ארנבות. היתרון הבולט של הברדלס הוא מהירותו אך אין הוא מסוגל להתמיד בה במרדפים ארוכים. התאור בסוגיה (ובסוגיה זהה לה במסכת נדה (טו ע"ב)) הוא של בעל חיים הניזון מפגרים וחי בשכנות לאדם ולכן אין הוא מתאים לצ'יטה אלא לצבוע. מתוך ההשוואה לחולדה, ומתוך כך שלתרוץ השני בגמרא הנפל בוודאי נגרר, משתמע שכוונת השם ברדלס היא לבעל חיים בעל נוכחות קבועה בקרבת האדם בדומה לחולדה. גם בימינו כאשר מספר היונקים הגדולים הולך וקטן באופן מתמיד הצבועים משוטטים בשולי יישובים וניזונים במזבלות. אחד האיומים החמורים על הצבועים בארץ הוא דריסה בעקבות נהירתם אל כבישים בחיפוש פגרי בעלי חיים דרוסים.
על הקשר שבין השם ברדלס וצבוע נוכל ללמוד מזיהוי מפורש של הגמרא: "מאי ברדלס? אמר רב יהודה: נפרזא. מאי נפרזא? אמר רב יוסף אפא. מיתיבי: רבי מאיר אומר: אף הצבוע, רבי אלעזר אומר: אף הנחש, ואמר רב יוסף: צבוע זו אפא. לא קשיא כאן בצבוע זכר כאן בצבוע נקיבה" (בבא קמא, טז ע"א). הגמרא מזהה בין ברדלס ובין צבוע אלא שמחלקת בין שמו של הזכר לשמה של הנקבה. רש"י מפרש בסוגייתנו על פי דברי גמרא זו: "ברדלס – בלשון ארמי אפא". הקשר בין השם ברדלס ובין צבוע נובע אולי מצבעם המפוספס. הצבוע החי היום בישראל ובכל המרחב הוא הצבוע המפוספס (Hyaena hyaena syriaca) הניזון בעיקר מפגרים שבהם הוא אוכל גם את העצמות. הוא ניזון מבעלי חיים קטנים ואטיים (אפילו צבים) ובעלי חיים חולים. הצבוע נוהג לגרור למאורתו עצמות וחלקי פגרים של בעלי חיים גדולים או פגרים שלמים של חיות קטנות. לעיתים קרובות ניתן למצוא מצבורי עצמות במערות ששימשו למגורי צבועים.
על זיהוי הצבוע כבעל החיים הנקרא גם בפינו צבוע נוכל ללמוד מהשוואת דברי הבבלי והירושלמי המתייחסים לבעלי חיים מועדים להזיק: "חמשה תמין וחמשה מועדין ... ושור המועד ושור המזיק ברשות הניזק, והאדם, הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והנחש, הרי אלו מועדין. רבי אלעזר אומר: בזמן שהן בני תרבות אינן מועדין. והנחש מועד לעולם" (בבא קמא, ט"ו ע"ב). בירושלמי (בבא קמא פ"א ב, ה ע"ג) לעומת זאת מוסיף רבי מאיר לרשימה גם צבוע: "הזאב והארי והדוב כו' תני, רבי מאיר אומר אף הצבוע. אמר רבי יוסי בי רבי אבין: לא אמר רבי מאיר אלא בצבוע זכר שיש לו שעה שהוא קשה כארי". רבי מאיר מוסיף לרשימת הטורפים שנמנתה על ידי חכמים את הצבוע משום שגם הוא טורף גדול וחזק. בימינו, לאחר הכחדת שאר הטורפים, נחשב הצבוע לטורף הגדול בארץ. מתוך הסתייגותו של רבי יוסי בר רבי אבין ניתן להבין שמחלוקת חכמים ורבי מאיר סביב הצבוע נבעה מהערכה שונה לגבי הסכנה שיש בו. לדעת חכמים אין הצבוע מועד שהרי אין הוא תוקף בני אדם. מעט הדיווחים על תקיפת בני אדם בעולם קשורים לתקיפה של פעוטות. לעומת זאת סובר רבי מאיר, על פי הסברו של רבי יוסי בר רבי אבין, שקיימים מצבים חריגים שבהם גם הצבוע מסוכן ("שעה שהוא קשה כארי") כמו בתקופות רעב או כאשר הוא "נדחק לקיר" בעת מרדף. אולי ניתן להבין את דברי רבי מאיר על פי שיטתו הקבועה שהרי רבי מאיר "חושש למיעוט".
צבוע מפוספס
צילם: Just Chaos
יש הסוברים שהברדלס שבסוגייתנו איננו הצבוע אלא מין שלישי, גחן (Gennetta terraesanctae), שגם הוא טורף בעל מראה מפוספס. אחד ממיני הגחן חי בעבר, ויתכן שעדיין נמצא עד היום, בישראל. מתוך הכרת התנהגותו ותפוצתו של הגחן נראה לי שלא סביר שמין זה יאסוף פגרים בתוך בורות. מין זה מתמחה בציד ואיסוף מזון צמחוני וסולד מקרבת האדם. לא בכדי הוא לא נראה כבר משנת 1930 למרות שמניחים שהוא עדיין חי באיזורנו. לדעתי לא רק שאין זה סביר שהברדלס הוא הגחן אלא שסברה זו, שאיננה מבוססת, מיותרת לפירוש הסוגיות.
גחן
צילם: Guérin Nicolas
(1) א"א שמש, ה"ברדלס" שבספרות חז"ל: פרק בגיאוגרפיה של זיהוי. מועד י"ד, תשס"ד, עמ' 70-80.
רשימת מקורות:
מנחם דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 65-66)
אנציקלופדיה "החי והצומח בארץ ישראל" כרך 7 (עמ' 205-211).
לעיון נוסף:
א"א שמש, הצבוע המפוספס במקורות הארצישראליים – בין אגדה למציאות, על אתר י"ב, תשס"ג, עמ' 7-28.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
