סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "אמורא מוקדם" 

נידה יד ע"א


ריב"ל לייט אמאן דגני אפרקיד. איני, והאמר רב יוסף: פרקדן לא יקרא קרית שמע, קרית שמע הוא דלא יקרא, הא מגנא - שפיר דמי! לענין מגנא - כי מצלי שפיר דמי, לענין ק"ש - כי מצלי אסור.
והא ר' יוחנן מצלי וקרי ק"ש! שאני רבי יוחנן דבעל בשר הוה. 
 

הגמרא מקשה מרב יוסף על ריב"ל [=רבי יהושע בן לוי].
וקשה:
א. הכלל הוא שאין מקשים מאמורא על אמורא. הם אולי חולקים זה על זה.
ב. רב יוסף חי אחרי ריב"ל ולא הכירו וכיצד מקשים מאמורא מאוחר [רב יוסף] על אמורא מוקדם [ריב"ל]?
ג. כמו כן הגמרא יכלה להקשות ישירות גם מרבי יוחנן על ריב"ל ולא רק על רב יוסף.

רב ורבי יהושע בן לוי [=ריב"ל] היו תלמידים מובהקים של רבי יהודה הנשיא [ריב"ל מופיע גם פעם אחת במשנה עצמה.]. ורבי יוחנן היה תלמיד גם של ריב"ל. ותוס' אומר [תוספות מסכת עבודה זרה דף נז עמוד ב] שריב"ל היה מבוגר משמואל ולא יתכן שהוא הביא ראיה לדברי שמואל, ולכן אומר תוס' [שם] שדברי ריב"ל נאמרו בסוגיה אחרת והגמרא היא זו שייבאה את דברי ריב"ל לסוגייתנו[הגמרא "שתלה" את הדברים].

לכן, גם בסוגייתנו הגמרא היא זו שעורכת רת ההשוואה בין רב יוסף [ואולי גם עם רבי יוחנן] לריב"ל.

ונראה לומר גם: כיון שהלכה כריב"ל נגד רבי יוחנן ונגד "רב" ונגד "שמואל" לכן נראה שהלכותיו היו ידועות לחכמים בדור אחריו והלכותיו גם התקבלו על תלמידיו, ולכן מקשים מפסיקות חכמים שחיו אחריו.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר