הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "מאן דמתני הא לא מתני הא"

תנאים: רבי חנינא...

נידה יב ע"ב

ת"ר, אשה שאין לה וסת - אסורה לשמש /ש' פתוחה, מ' צרויה/, ואין לה לא כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות, ויוציא ולא מחזיר עולמית - דברי ר"מ.
רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: משמשת בשני עדים, הן עותוה הן תקנוה.
משום אבא חנן אמרו: אוי לו לבעלה.
אסורה לשמש - דילמא מקלקלת ליה, ואין לה כתובה - כיון דלא חזיא לביאה לית לה כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות - תנאי כתובה ככתובה דמו, ויוציא ולא יחזיר עולמית פשיטא! לא צריכא - דהדרה ואתקנה, מהו דתימא ליהדרה, קמ"ל - דזימנין דאזלא ומנסבא ומתקנא, ואמר: אילו הייתי יודע שכך היה - אפילו הייתם נותנין לי מאה מנה לא הייתי מגרשה, ונמצא גט בטל ובניה ממזרין.
משום אבא חנן אמרו: אוי לו לבעלה,
איכא דאמרי: לר"מ אמר ליה - דבעי לאגבויה כתובתה.
איכא דאמרי: לרבי חנינא בן אנטיגנוס קא"ל; דמקלקלת ליה.
אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כר' חנינא בן אנטיגנוס. ובמאי? אי בעסוקה בטהרות - הא אמרה שמואל חדא זימנא! ואי בשאינה עסוקה בטהרות - הא אמר כל לבעלה - לא בעיא בדיקה, דא"ר זירא א"ר אבא בר ירמיה אמר שמואל: אשה שאין לה וסת - אסורה לשמש עד שתבדוק, ואוקימנא לה - בעסוקה בטהרות!
מאן דמתני הא לא מתני הא. 

1.
הגמרא מביאה ברייתא עם 3 דעות: רבי מאיר; רבי חנינא בן אנטיגנוס ו"אבא חנן".

2.
רבי חנינא בן אנטיגנוס היה תנא בדור השלישי בתקופת רבי עקיבא. ולכן קשה מדוע דבריו הובאו אחרי רבי מאיר

3.
גם "אבא חנן" היה בדור שלישי-רביעי [דור רבי עקיבא ורבי מאיר] כנראה מבוגר מרבי מאיר. וגם דבריו הובאו אחרי רבי מאיר.

4.
דבריו של "אבא חנן" נאמרו אחרונים במשנה מפני שלפי הגמרא הוא מתייחס או לדברי רבי מאיר או לדברי רבי חנינא.

5.
ולגבי דברי רבי חנינא נראה לומר, שדבריו הובאו אחרי דברי רבי מאיר, מפני שהלכה כמותו [כפסק שמואל בגמרא] - ורבי יהודה הנשיא השתדל לכתוב את הדעה להלכה בסוף המשנה [ואולי זו היתה הוכחה עבור שמואל כדי לפסוק כמותו].

6.
יש מי שאומר [ הגר"ח מוואלזין, בהקדמה ל"ספרא דצניעותא" – הגר"א], "שתא סדר משנה... ליכא מידי מנייהו דלא רמזה במתניתין... וגם כל המימרות שהוסיפו מקורם רמוז במתניתין..." ולפי זה נראה שגם כל פסק הלכה לגבי מחלוקת במשנה שנאמר על ידי אמוראים יש לו בסיס והוכחה מהמשנה עצמה. ודברים דומים ניתן לומר גם על ברייתות מסויימות ואולי דווקא על ברייתא מסוג "תנו רבנן", שידוע שהיא יותר "מוסמכת".

7.
רש"י מסכת נדה דף יב עמוד ב:

מאן דמתני הא לא מתני הא - לעולם בעסוקה ודקשיא לך תרתי למה לי רב יהודה דמתני הא משמיה דשמואל לא מתני הא דר' אבא
ורבי אבא לא מתני הא דרב יהודה

ואי קשיא הא רב יהודה נמי אמרה דאמר רב יהודה לעיל גבי מתני' דקתני לעיל ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה ואמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא בעסוקה כו'
לאו פירכא היא דרב יהודה לא אשמועינן התם בעסוקה מידי דממתני' הוה שמעינן בין עסוקה בין אינה עסוקה ואתא רב יהודה למימר ואשמועינן משמיה דשמואל דשאינה עסוקה לא בעיא בדיקה והכא אשמועינן דהלכה כר"ח וכאותה משנה דעסוקה בטהרות בעיא בדיקה
והכא עיקר

ואית דמפרשי כי האי לישנא והאמר שמואל חדא זימנא לעיל דאוקימנא למתני' דקתני משמשת בעדים בעסוקה בטהרות מאן דמתני הא כו' לעולם בשאינה עסוקה
ודקשיא לך דרבי אבא בר ירמיה אהא דרב יהודה לא תקשי אמוראי נינהו אליבא דשמואל וטועין בדבר דא"כ קשיא דרב יהודה אדרב יהודה דהא איהו גופיה אמר דשאינה עסוקה לא בעיא בדיקה.

את הביטוי "מאן דמתני הא לא מתני האי" ניתן לפרש בשני אופנים – על פי דברי רש"י –

הסבר א: יש מחלוקת בין אמוראים אודות דברי שמואל.

הסבר ב: דברי שמואל נאמרו בשני ניסוחים שונים אולם מדובר באותו דין של שמואל. ראה בהרחבה ב"שוטנשטיין", הערה 23.