סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "מאן דמתני הא לא מתני הא"

תנאים: רבי חנינא...

נידה יב ע"ב


ת"ר, אשה שאין לה וסת - אסורה לשמש /ש' פתוחה, מ' צרויה/, ואין לה לא כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות, ויוציא ולא מחזיר עולמית - דברי ר"מ.
רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: משמשת בשני עדים, הן עותוה הן תקנוה.
משום אבא חנן אמרו: אוי לו לבעלה.
אסורה לשמש - דילמא מקלקלת ליה, ואין לה כתובה - כיון דלא חזיא לביאה לית לה כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות - תנאי כתובה ככתובה דמו, ויוציא ולא יחזיר עולמית פשיטא! לא צריכא - דהדרה ואתקנה, מהו דתימא ליהדרה, קמ"ל - דזימנין דאזלא ומנסבא ומתקנא, ואמר: אילו הייתי יודע שכך היה - אפילו הייתם נותנין לי מאה מנה לא הייתי מגרשה, ונמצא גט בטל ובניה ממזרין.
משום אבא חנן אמרו: אוי לו לבעלה,
איכא דאמרי: לר"מ אמר ליה - דבעי לאגבויה כתובתה.
איכא דאמרי: לרבי חנינא בן אנטיגנוס קא"ל; דמקלקלת ליה.

אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כר' חנינא בן אנטיגנוס. ובמאי? אי בעסוקה בטהרות - הא אמרה שמואל חדא זימנא! ואי בשאינה עסוקה בטהרות - הא אמר כל לבעלה - לא בעיא בדיקה, דא"ר זירא א"ר אבא בר ירמיה אמר שמואל: אשה שאין לה וסת - אסורה לשמש עד שתבדוק, ואוקימנא לה - בעסוקה בטהרות!
מאן דמתני הא לא מתני הא

הגמרא מביאה ברייתא עם 3 דעות: רבי מאיר; רבי חנינא בן אנטיגנוס ו"אבא חנן".

רבי חנינא בן אנטיגנוס היה תנא בדור השלישי בתקופת רבי עקיבא. ולכן קשה מדוע דבריו הובאו אחרי רבי מאיר
גם "אבא חנן" היה בדור שלישי-רביעי [דור רבי עקיבא ורבי מאיר] כנראה מבוגר מרבי מאיר. וגן דבריו בוא אחרי רבי מאיר.
דבריו של "אבא חנן" נאמרו אחרונים במשנה מפני שלפי הגמרא הוא מתייחס או לדברי רבי מאיר או לדברי רבי חנינא. ולגבי דברי רבי חנינא נראה לומר, שדבריו הובאו אחרי דברי רבי מאיר, מפני שהלכה כמותו [כפסק שמואל בגמרא] – ורבי יהודה הנשיא השתדל לכתוב את הדעה להלכה בסוף המשנה [ואולי זו היתה הוכחה עבור שמואל כדי לפסוק כמותו]. יש מי שאומר [ הגר"ח מוואלזין, בהקדמה ל"ספרא דצניעותא" – הגר"א], "שתא סדר משנה... ליכא מידי מנייהו דלא רמזה במתניתין... וגם כל המימרות שהוסיפו מקורם רמוז במתניתין..." וממילא נראה לי שגם כל פסק הלכה לגבי מחלוקת במשנה שנאמר על ידי אמוראים יש לו בסיס והוכחה מהמשנה עצמה. ודברים דומים ניתן לומר גם על ברייתות מסויימות ואולי דווקא על ברייתא מסוג "תנו רבנן", שידוע שהיא יותר "מוסמכת".

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק ד הלכה טז:

הצנועות אין משמשות אלא עד שיבדקו עצמן תחלה קודם תשמיש,
ואשה שאין לה וסת אסורה לשמש עד כ שתבדוק, לפיכך היא משמשת בשני עדים אחד לפני התשמיש ואחד לאחר התשמיש,
אבל אשה שיש לה וסת אינה צריכה עד לפני תשמיש אלא משום צניעות בלבד, אבל אחר תשמיש הכל צריכין שני עדים אחד לו ואחד לה אפילו מעוברת ומניקה וזקנה, וקטנה לא תשמש אלא בשני עדים אחד לו ואחד לה, אבל בתולה ויושבת על דם טוהר אינה צריכה עדים שהרי הדם שותת ממנה. +/השגת הראב"ד/ אבל אחר תשמיש וכו'. כתב הראב"ד ז"ל /א"א/ כמה יגיעות יגע בחנם שאף רב יהודה שהיה צדיק שאין כמותו מנע את רבי זירא שלא לבדוק אחר תשמיש שלא יהא לבו נוקפו ופורש שלא אמרו בדיקות הללו אלא באשה העסוקה בטהרות עכ"ל.+

רש"י מסכת נדה דף יב עמוד ב:

מאן דמתני הא לא מתני הא - לעולם בעסוקה ודקשיא לך תרתי למה לי רב יהודה דמתני הא משמיה דשמואל לא מתני הא דר' אבא ורבי אבא לא מתני הא דרב יהודה ואי קשיא הא רב יהודה נמי אמרה דאמר רב יהודה לעיל גבי מתני' דקתני לעיל ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה ואמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא בעסוקה כו' לאו פירכא היא דרב יהודה לא אשמועינן התם בעסוקה מידי דממתני' הוה שמעינן בין עסוקה בין אינה עסוקה ואתא רב יהודה למימר ואשמועינן משמיה דשמואל דשאינה עסוקה לא בעיא בדיקה והכא אשמועינן דהלכה כר"ח וכאותה משנה דעסוקה בטהרות בעיא בדיקה
והכא עיקר ואית דמפרשי כי האי לישנא והאמר שמואל חדא זימנא לעיל דאוקימנא למתני' דקתני משמשת בעדים בעסוקה בטהרות מאן דמתני הא כו' לעולם בשאינה עסוקה ודקשיא לך דרבי אבא בר ירמיה אהא דרב יהודה לא תקשי אמוראי נינהו אליבא דשמואל וטועין בדבר דא"כ קשיא דרב יהודה אדרב יהודה דהא איהו גופיה אמר דשאינה עסוקה לא בעיא בדיקה.

כסף משנה הלכות איסורי ביאה פרק ד הלכה טז:

ואשה שאין לה וסת אסורה לשמש עד שתבדוק לפיכך היא משמשת בשני עדים וכו'. כתב הר"ן בפרק שני דשבועות שנראה שרבינו מפרש הא דאמרינן מאן דמתני הא לא מתני הא לעולם בשאינה עסוקה בטהרות ואפילו הכי בשאין לה וסת צריכה בדיקה ואמוראי נינהו אליבא דשמואל ואע"ג דר"י גופיה אמרה לעיל דאין צריכה אמוראי נינהו ואליבא דרב יהודה
ופסק הרב ז"ל כמאן דמתני דשמואל אמר הלכה כרבי חנינא בן אנטיגנוס להחמיר ובודאי דפשטא דברייתא מוכח דלבעל עסקינן ולא משום טהרות מדאמר רבי מאיר יוציא וכו' ורחב"א נמי עליה קאי וכו' ואפילו באשה שיש לה וסת החמיר הרב ז"ל שכ"כ שם אבל אשה שיש לה וסת אינה צריכה (בדיקת) עד לפני תשמיש אלא משום צניעות [בלבד] אבל לאחר תשמיש הכל צריכים שני עדים אחד לו ואחד לה ואפילו מעוברת ומניקה וזקנה וקטנה ע"כ. לפי שהוא ז"ל מפרש זו ששנינו בפרק כל היד דרך בנות ישראל משמשות בשני עדים אחד לו ואחד לה והצנועות מתקנות להן שלישי להתקין את הבית בשאינה עסוקה בטהרות שאפילו משום בעלה לבד צריכה לשמש בשני עדים לאחר תשמיש והצנועות בודקות אף לפני תשמיש לבעליהן ...:

את הביטוי "מאן דמתני הא לא מתני האי" ניתן לפרש בשני אופנים – על פי דברי רש"י –
הסבר א: יש מחלוקת בין אמוראים אודות דברי שמואל.
הסבר ב: דברי שמואל נאמרו בשני ניסוחים שונים אולם מדובר באותו באותו דין של שמואל. ראה בהרחבה ב"שוטנשטיין", הערה 23.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר