הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תנאין ואמוראים: רב ולוי; בית שמאי;

ביאור הביטוי "סתם משנה"

נידה יא ע"א-ע"ב

והיושבת על דם טוהר. קס"ד: מבקשת לישב על דם טוהר; הניחא לרב דאמר מעין אחד הוא, התורה טמאתו והתורה טהרתו - שפיר, אלא ללוי, דאמר שני מעינות הם - תבדוק, דילמא אכתי לא פסק ההוא מעין טמא! אמר לך לוי: הא מני - בית שמאי היא, דאמרי מעין אחד הוא - וסתם לן תנא כב"ש? סתם ואחר כך מחלוקת הוא,
וכל סתם ואח"כ מחלוקת - אין הלכה כסתם.
ואבע"א: מי קתני מבקשת לישב? יושבת קתני..

1.
להלן, בנידה דף לו עמוד ב הגמרא פוסקת במפורש כ"רב" [בסגנון של "והלכתא כרב..."]. ולכאורה, מדוע צריך לפסוק במפורש הרי משמע שיש כלל כללי שהלכה כרב נגד "לוי":

2.
למשל, חידושי הריטב"א מסכת כתובות דף כז עמוד א:

והלכתא כרב וכ"חזקיה", דרב ולוי הלכתא כרב, וחזקיה ורבי יוחנן הלכה כחזקיה דרביה דרבי יוחנן הוה.

3.
אלא כנראה, שבאותה סוגיה משמע ממהלך הגמרא שמנסה להוכיח דווקא כשיטת "לוי", לכן באה ה"והלכתה" לפסוק סופית כ"רב".

4.
סוגייתנו ודאי הכירה את הסוגיה בדף לו ולכן משתמשת בביטוי "הניחא לרב דאמר...", ואולי מתאים לשיטה שסוברת, שמשמעות הביטוי "הניחא..." הוא, שכך נפסקה ההלכה, ולא כמי שעליו אומרת הסוגיה "אלא למאן דאמר..." [הערה: בדרך כלל ניסוח הביטוי בש"ס הוא : "אלא למאן ד... מאי איכא למימר" - ובסוגייתנו חסרה הסיומת.].

5.
לוי מיישב את משנתנו וטוען שהיא לפי דעת בית שמאי ולכן לא קשה עליו שהרי הוא פוסק [כמו כולם] כדעת בית הלל.

6.
ועל כך שואלת הגמרא שאלה עקרונית: "וסתם לן תנא כבית שמאי?", כלומר, לא יתכן שרבי יהודה הנשיא יסתום משנה כבית שמאי שאין הלכה כמותם.

7.
ויש לשאול: הרי פעמים רבות בש"ס הגמרא מגיעה למסקנה ששיטת משנה מסויימת [גם אם היא "סתומה"] תואמת לדעת תנא שאין הלכה כמותו. ומדוע כאן לא יתכן ש"סתם משנה" היא כדעת בית שמאי?

7.1
אלא יש לומר, שדעת בית שמאי נגד בית הלל אינה דעה שראויה כלל שמשנה "סתומה" תהיה כדעתם.

8.
והגמרא מיישבת: מכיון שיש משנה [במסכתנו נדה דף לד] שמוזכרת בה המחלוקת בין בית הלל ובית שמאי, הרי "סתם" משנתנו מוגדרת כ"סתם ואחר כך מחלוקת" והכלל הוא: "אין הלכה כסתם".

8.1
כנראה שכוונת תשובת הגמרא היא: משנתנו היא אמנם דעת בית שמאי, ולכן לא קשה על שיטת "לוי", אבל למרות שהמשנה היא "סתומה" אין הלכה כמותה בגלל שההלכה היא כבית הלל בדף לו.

8.2
בכל אופן הראה שנשארת השאלה: מדוע רבי יהודה הנשיא הזכיר את דעת בית שמאי במשנתנו באופן של "סתם משנה"?

8.3
ונראה ליישב, אם נאמר שהכלל של "סתם ואחר כך מחלוקת – אין הלכה כסתם" מלמד שהיא הנותנת, כך מדגיש רבי יהודה הנשיא שהדעה שמוזכרת ב"סתם משנה" היא איננה להלכה – גם להחמיר [וזה יוסבר בדף לו], ובאופן זה יתכן שכך רבי יהודה הנשיא גם שמר על כבודם של בית שמאי שדעתם תוזכר ב"סתם משנה" למרות שאין הלכה כדעתם.

9.
גם מסוגייתנו קצת משמע שאין הלכה כ"לוי", מפני שהגמרא מנסה ליישב את דבריו ופותחת בביטוי "אמר לך לוי..." ביטוי זה מלמד שכך אמנם מיישב "לוי" את שיטתו, אבל "עורך הגמרא" לא מקבל את דבריו ולא פוסק כמותו. כלומר, "עורך הגמרא" הוא זה שמנסח את הביטוי "אמר לך" [וגם את הביטוי "הניחא למאן" – כפי שהסברנו לעיל]

10.
וחשוב להעיר: הגמרא מביאה תרוץ נוסף - "ואיבעית אימא" - על הקושיה ממשנתנו על "לוי", וממילא אין קשר לבית שמאי. ולפי זה אין כלל "סתם משנה" כבית שמאי, ואולי כל המסקנות לעיל אינן רלוונטיות, ובודאי כך, אם נאמר שבדרך כלל הלכה כמסקנה של "ואיבעית אימא".