|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
הורד והכופר והלטום והקטף – לוטם השרף
"וכן אמר רבי אלעזר: הלכה כרבי אליעזר בארבעה. ותו ליכא? והתנן רבי אליעזר אומר: מלמדין את הקטנה שתמאן בו, ואמר רבי אלעזר: הלכה כרבי אליעזר? וכי תימא: כי אמר ר אלעזר הלכה כרבי אליעזר בארבעה בסדר טהרות, אבל בשאר סדרי איכא. ומי איכא? והתנן: הורד והכופר והלטום והקטף יש להן שביעית, ולדמיהן שביעית, יש להן ביעור ולדמיהן ביעור" (נדה, ח ע"א).
|
 |
 |
|
|
תמונה 1. לוטם השרף |
תמונה 2. לוטם שעיר |
 |
 |
|
| תמונה 3. לוטם מרווני צילם: דביר זמירי | תמונה 4. לוטם מרווני |
אלת המסטיק
מדרש בראשית רבה (מקץ, פרשה צא) מזהה את ה"לט" עם שרף אלת המסטיק (תמונה 5). אומר המדרש: "קחו מזמרת הארץ בכליכם ר' יהושע דסיכנין בש' ר' לוי דברים שהן מזמרין בעולם ... ולוט מסטיכי עבידה בול וכו'". בנוסחאות אחרות נכתב מסטקי או מסתיקי. עביד בול פירושו עשוי שרף מוצק. הרד"ק (בראשית, לז) נקט בפירוש זה וכתב: "ולוט פירשו בב"ר (צ"א) משטכי". על שרף זה אנו לומדים בתוספתא (שבת,פי"ב הלכה ח'): "אין לועסין מוסתכי בשבת. אימתי בזמן שמתכוין לרפואה, אם מפני ריח הפה הרי זה מותר וכו'". נוכל להסיק מהלכה זו שמדובר בשרף רפואה צמיג, בעל ריח נעים, המסוגל להפיג ריחות אחרים.
אלת המסטיק היא שיח או עץ דו-ביתי נמוך (1-5 מ'), ירוק עד בעל ריח חזק של שרף. הצמח גדל באזורים יבשים וסלעיים בתחומי אגן הים התיכון במגוון תנאים סביבתיים. הוא עמיד בפני קרה וגדל על כל סוגי הקרקעות כולל קרקעות גירניות. אלת המסטיק איננה נפגעת מריכוזי מלח גבוהים בקרקע ולכן היא נפוצה מאד בקרבת הים. בישראל אלת המסטיק נפוצה בחורש הים תיכוני ובעיקר בחלקים החמים של אזור התפוצה. היא מהווה מרכיב חשוב בחברת החרוב ואלת המסטיק ומאכלסת את רצועת הסלעים הסמוכה לחופי הים התיכון. כאשר אלת המסטיק איננה מופרעת היא יכולה להתפתח לעץ בעל גזע אחד, אולם כריתה, רעיה ושריפות גרמו לכך שרוב הפרטים בעלי מבנה שיח שרוע.
את השרף אוספים על ידי חיתוך קליפת העץ בגזע ובענפים הראשיים ואיסוף טיפות המוהל המפעפעות. "חליבת" העצים מתבצעת בחודשי הקיץ בין יוני לספטמבר. לאחר איסוף ושטיפה מניחים את השרף לייבוש בשמש. גושי השרף בעלי ריח חזק וצבעם בצבע שנהב (תמונה 6). בימינו עיקר ייצור שרף אלת המסטיק הנקרא "מסטיקא" מתבצע בדרום האי היווני כויס באזור הנקרא מסטיקוחוריה (כפרי המסטיק ביוונית) וממנו מייצאים את השרף המשמש כיום לצורכי מזון ותעשייה. בעבר שימש בעיקר לצורכי רפואה כפי שנאמר בתוספתא (שם). יצחק תור ממצפה נטופה, שהשתלם בנושא זה בכיוס, העיר שהעצים אותם מגדלים לצורך הפקת השרף הם עצי הזכר משום שהם אינם מייצרים פירות ולכן כל המוטמעים מופנים ליצירת השרף. בתמונות ששלח ניתן לראות מטע של עצי אלה שגזעיהם מצולקים מרוב שריטות שנועדו לגרום להפרדת השרף (תמונה 7).
גם בפני זיהוי זה עומד הקושי שהצגתי לגבי הלוטם שהרי השרף מופק מהגזע והענפים ולכן מעמדו דומה לקטף שלגביו נפסק שאין לו קדושת שביעית. על המסטיקא ראו עוד במאמר "כי תניא ההיא במוסתקי".
 |
 |
|
| תמונה 5. אלת המסטיק - פריחה זכרית צילם: עמרם אשל | תמונה 6. גבישי שרף אלת המסטיק מקור |
תמונה 7. מטע אלת המסטיק בכיוס צילם: יצחק תור
זיהויים נוספים
ספלול: רש"י בבראשית (לז כ"ה): "ולט - לוטס שמו בלשון משנה (שביעית ז ו). ורבותינו פירשוהו לשון שרש עשב ושמו אשטורוזי"א במסכת נידה (ח א)". זיהוי אשטורוזי"א כספלול נעשה על ידי אברהם ברלינר (שם). זיהוי זה לא מובן לאור כך שהספלול הוא צמח רעיל שלא נמצא בשירות האדם.
עץ הקסטניה: רבי סעדיה גאון תרגם "לט" לשם הערבי "שאה בלוט" (בערבית בלוט המלך). נוכל להבין את פשר תרגום זה על פי פירוש האבן עזרא (בראשית, לז כ"ה): "... ולוט. אמר הגאון שהוא הפרי, כן בלשון ישמעאל בתוספות בי"ת, ואולי כן הוא". כלומר הכוונה לבלוט שהוא "לוט" בתוספת "ב". גם הרמב"ם בפיהמ"ש (שביעית, שם) נקט כך בזיהוי הראשון: "ולוטם, "שאה בלוט" ויש אומרים "אלצנובר". והלכה כר' שמעון". הכוונה בשאה בלוט היא אולי לפירות עץ הקסטניה (Castanea) הנקרא בעברית בת זמננו בשם ערמון. בלוטי עץ זה (בלוט המלך) הם המשובחים מבין הבלוטים שהרי בלוטי האלונים כמעט ואינם ראויים לאכילה(2). אם נרצה ליישם את זיהוי זה גם ללוטם מתעוררים מספר קשיים: 1. לבלוטי הערמון אין ריח טוב והם אינם תבלינים ולכן אינם מתאימים לרשימה המופיעה במשנה בשביעית. 2. עצי הקסטניה אינם גדלים בארץ אלא אם כן רס"ג התייחס לארץ ישראל במשמעותה הרחבה ("אלשאם") כפי שהייתה מקובלת על הגיאוגרפים הערבים בתקופתו. על פי הגדרה זו נכללו בשטח ארץ ישראל גם סוריה ולבנון שבהריהם הגבוהים והקרירים גדלים עד היום עצי הקסטניה (3).
אורן הצנובר: הרמב"ם בפיהמ"ש (שם) מביא בשם "יש אומרים" שהכוונה לאורן הצנובר. גם רע"ב (שביעית פ"ז מ"ו) מצטט את אותם מפרשים: "לוטם - תרגום לוט ולטום. יש אומרים שהוא צינוב"ר בערבי פניולי"ש בלע"ז". אורן הצנובר אכן גדל בארץ אך לזרעים הנאכלים בוודאי יש מעמד של פרי ולא סממן בעל ריח ערב.
(1) "המסחר הקדום בסממני הקטורת", בושם ותבלין, בתוך: הנבטים בנגב (ר' רוזנטל-הגינבוטום עורכת), עמ' 66.
(2) ז. עמר, "זמרת הארץ" על פי רב סעדיה גאון. גליון מס' 2.
(3) Masri, Tet al, 2009. 'Autoecology of Castanes Sativa Mill. in Lebanon'. Acta Hortic. 815, pp. 83-94.
רשימת מקורות:
י. פליקס, עצי בשמים יער ונוי: צמחי התנ"ך וחז"ל (עמ' 85-88).
לעיון נוסף:
באתר "צמח השדה": "לוטם שעיר"; "לוטם מרווני"; "אלת המסטיק"
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.