שיעורים בהגדות חז"ל / הרב חנוך גבהרד
פִּירָמִידָה אֱנוֹשִׁית – מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה
אָמַר רָבָא: הַסִּפּוּר עִם הַכֹּהֵן בָּרֶגֶל, הָיָה בְּחַג, וְטֻמְאַת עַם-הָאָרֶץ בָּרֶגֶל אֵינָהּ קַיֶּמֶת, כִּי בִּשְׁעַת הַחַג זוֹכִים גַּם עַמֵּי-הָאֲרָצוֹת לְיַחַס מְיֻחָד, לָכֵן כְּטָהֳרָה עֲשָׂאוּהוּ רַבָּנָן. הַדָּבָר אֵינוֹ נַעֲשָׂה כְּמַחֲוֶה לִכְבוֹד הַחַג, אֶלָּא בֶּאֱמֶת לִכְבוֹד הַחַג עוֹלֶה הָרָף הַדָּתִי שֶׁל כָּל הָעָם, הֲמוֹנִים עוֹלִים לָרֶגֶל לִרְאוֹת אֶת כְּבוֹד ה', וּלְהֵרָאוֹת לִפְנֵי הָאָדוֹן ה' צְבָא-וֹת (שמות לד/כד. דברים טז/טז). תְּחוּשָׁה זוֹ מְחַלְחֶלֶת דֶּרֶךְ כָּל הַשְּׁכָבוֹת, וְעוֹשָׂה גַּלִּים שֶׁל הִתְחַזְּקוּת בַּעֲבוֹדַת ה', כַּאֲשֶׁר כָּל קְבוּצָה מִתְקַדֶּמֶת בְּהֶתְאֵם לָרָמָה שֶׁלָּהּ. אֵצֶל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וְחַכְמֵיהֶם, יְכוֹלָה הָאֲוִירָה שֶׁל חֲצַר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְהָבִיאָם לְדַרְגָּה שֶׁל נְבוּאָה, וְאָכֵן בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, שָׁאַב יוֹנָה אֶת נְבוּאָתוֹ הַמְפֻרְסֶמֶת לְיוֹשְׁבֵי נִינְוֵה. אֵצֶל מִי שֶׁנִּמְצָא בְּדַרְגָּה נְמוּכָה יוֹתֵר, מַשְׁרָה הָאֲוִירָה הַחִיּוּבִית שֶׁל הֶהָמוֹן, תְּחוּשַׁת עָצְמָה שֶׁל הִשְׁתַּיְּכוּת לְעַם הָעוֹזֵב שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּשָׁנָה אֶת הַבַּיִת וְהַמְלָאכָה, וּמִסְתּוֹפֵף בְּחַצְרוֹת בֵּית ה' שָׁבוּעַ תָּמִים. לִבָּם שֶׁל הַנִּמְצָאִים עוֹד יוֹתֵר נָמוּךְ, גַּם הוּא מִתְמַלֵּא בְּגַאֲוָה חִיּוּבִית, בִּרְאוֹתָם אֶת הֶהָמוֹן הָרַב. כָּךְ מְחַלְחֶלֶת הַתְּחוּשָׁה גַם לְעַמֵּי-הָאֲרָצוֹת שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, וּמְקַבְּלִים לִכְבוֹד הַחַג לֵב חָדָשׁ, רָגִישׁ יוֹתֵר, זָהִיר יוֹתֵר, מִתְחַשֵּׁב יוֹתֵר וְאוֹהֵב יוֹתֵר. עַם יִשְׂרָאֵל בָּנוּי מִשְּׁכָבוֹת שְׁכָבוֹת, כְּדֵי לְרוֹמֵם אֶת הַשִּׁכְבָה הַנְּמוּכָה, אֵין צֹרֶךְ לִפְנוֹת אֵלֶיהָ, אֶלָּא דַּוְקָא אֶל הַשִּׁכְבָה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר, כְּשֶׁהֵם יַעֲשׂוּ עוֹד פְּסִיעָה קָדִימָה, הִיא תַּשְׁפִּיעַ גַּם עַל אֵלֶּה שֶׁתַּחְתָּם, וְאֵלֶּה שֶׁתַּחְתָּם יִתְקַדְּמוּ וִיקַדְּמוּ גַּם אֶת אֵלֶּה שֶׁתַּחְתָּם, וְכָךְ עַד הַשִּׁכְבָה הָרְחָבָה וְהַנְּמוּכָה בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר בַּשּׁוּלַיִם – גַּם הֵם יַעֲשׂוּ פְּסִיעָה אַחַת קָדִימָה. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִתָּן לָחוּשׁ בַּאֲוִירָה חִיּוּבִית בִּמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים מִשְּׁמִירַת הַתּוֹרָה, בִּגְלַל שֶׁגַּם בְּתוֹךְ הֵיכְלֵי הַתּוֹרָה יֶשְׁנָה הִתְעַלּוּת בְּיוֹם זֶה. כְּלָל זֶה נָכוֹן גַּם בַּכִּוּוּן הֶהָפוּךְ, כְּפִי שֶׁמְּסַפֶּרֶת הַמָּסֹרֶת בְּשֵׁם רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט שֶׁאָמַר לְתַלְמִידָיו: כַּאֲשֶׁר אֶחָד הַלּוֹמְדִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ מַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ לְזַלְזֵל בְּאֵיזוֹ חֻמְרָה מִדְּרַבָּנָן, אוֹ לַעֲבֹר עַל הַנְהָגָה טוֹבָה, הַתּוֹצָאָה תַּכֶּה גַּלִּים וְגַלֵּי-גַּלִּים, עַד שֶׁהַסְּטוּדֶנְט בְּגֶרְמַנְיָה יָמִיר אֶת דָּתוֹ וְיִשְׁתַּמֵּד לְנַצְרוּת. מִמֵּילָא אֶת הַמִּלָּה 'חָלִילָה' אֵין לְהַצְמִיד לְסוֹף הַמִּשְׁפָּט: "הַסְּטוּדֶנְט יִשְׁתַּמֵּד לְנַצְרוּת – חָלִילָה", אֶלָּא לִתְחִלָּתוֹ: "הַתַּלְמִיד בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ יַעֲבֹר, חָלִילָה, עַל הַנְהָגָה טוֹבָה", הַהִשְׁתַּמְּדוּת בִּקְצֵה הַפִּירָמִידָה, אֵינָהּ אֶלָּא תּוֹצָאָה שֶׁל סְטִיָּה שֶׁהֵחֵלָה בַּקָּדְקוֹד הַגָּבֹהַ שֶׁל מִבְנֵה הַחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית.
כָּל יִשְׂרָאֵל – חֲבֵרִים
בִּגְלַל הָאֲוִירָה הַמְיֻחֶדֶת בֶּחָג, אֵין צֹרֶךְ לַחֲשֹׁשׁ מִטֻּמְאַת עַמֵּי-אֲרָצוֹת, אֲבָל לַצְּדוֹקִים לֹא תַּעֲזֹר טָהֳרַת הָרֶגֶל, כִּי הֵם אֵינָם מְצַיְּתִים לַהוֹרָאוֹת הַבְּסִיסִיּוֹת, וְהָאֲוִירָה הַמְיֻחֶדֶת שֶׁלָּנוּ בַּחַג הִיא צְנִינִים בְּעֵינֵיהֶם. הֵם אֵינָם רוֹצִים לִהְיוֹת טוֹבִים יוֹתֵר, כְּמוֹ הָרָצוֹן הַפְּנִימִי שֶׁל עַמֵּי-אֲרָצוֹת, הַשּׁוֹאֲפִים לְהִשְׁתַּפֵּר, וְלֹא תָּמִיד זֶה מַצְלִיחַ לָהֶם, אֲבָל בַּחַגִּים, הֵם מִתְאַמְּצִים יוֹתֵר, וְאָכֵן מַצְלִיחִים לְהָפִיק מֵעַצְמָם תּוֹצֶרֶת רוּחָנִית נְאוֹתָה, וְאַף יְכוֹלִים לְהִקָּרֵא 'חֲבֵרִים' לְמֶשֶׁךְ תְּקוּפַת מִבְחָן קְצָרָה זוֹ. דִּכְתִיב: כַּאֲשֶׁר הִתְאַסְּפוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִגְאֹל אֶת חֶרְפַּת עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּעֶשְׂתָה עַל יְדֵי נְעָרִים פּוֹחֲזִים מִבְּנֵי שֵׁבֶט בִּנְיָמִין, שֶׁתָּפְסוּ אִשָּׁה יְשָׁרַת-דֶּרֶךְ וְהִתְעַלְּלוּ בָּהּ עַד מָוֶת. כָּל שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁבָטִים נֶאֶסְפוּ לִנְקָמָה, וּלְהָסִיר אֶת הַחֶרְפָּה מֵעֲלֵיהֶם, שָׁם נֶאֱמַר: "וַיֵּאָסֵף כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הָעִיר, כְּאִישׁ אֶחָד – חֲבֵרִים" (שופטים כ/יא). אָמְנָם לֹא בַּחַג הָיָה הַדָּבָר, וְגַם לֹא בַּחֲצַר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אֲבָל הִתְאַסְּפוּתָם הָיְתָה לִכְבוֹד ה'. כַּאֲשֶׁר כָּל הָעָם מְרֻכָּז יַחְדָּו בְּמַטָּרָה חִיּוּבִית, לִכְבוֹד ה' וְלִכְבוֹד תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, הֵם מַפְסִיקִים לִהְיוֹת רִכּוּז רַב שֶׁל יְחִידִים, אֶלָּא בְּשָׁעָה מְרוֹמֶמֶת כָּזוֹ הֵם הוֹפְכִים לִהְיוֹת חֲטִיבָה אַחַת, כִּי הַכָּתוּב עֲשָׂאָם כֻּלָּם 'חֲבֵרִים' =מְחֻבָּרִים, וְלֹא נִמְצָאִים זֶה לְיַד זֶה בִּשְׁכֵנוּת מִקְרִית. כַּאֲשֶׁר קְבוּצָה מִתְאַסֶּפֶת לְמַעַן מַטָּרָה שֶׁלֹּא הֵם עַצְמָם הִמְצִיאוּ אוֹתָהּ, אֶלָּא שֶׁהִיא יוֹתֵר גְּדוֹלָה מֵהֶם, כְּמוֹ כָּאן, שֶׁהֵם הִתְאַסְּפוּ לִמְחֹק מְאֹרָע מֵבִישׁ שֶׁל חִלּוּל ה', וּכְשֶׁהֵם מְאֻחָדִים בְּמַטָּרָה כָּזוֹ, אֵין הֵם אֹסֶף שֶׁל יְחִידִים, אֶלָּא 'חֲבֵרִים' =מְחֻבָּרִים כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קִדּוּשׁ ה', וְעַל דֻּגְמָא כָּזוֹ אָמַר הַקָּבָּ"ה: "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא כב/לב). הֲרֵי שֶׁלֹּא כָּל יָחִיד וְיָחִיד מְקַיֵּם קִדּוּשׁ ה', אֶלָּא דָּבָר זֶה מִתְרַחֵשׁ "בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", שֶׁנִּמְצָאִים בְּכוּר הִתּוּךְ הַהוֹפֵךְ אוֹתָם מֵ'אֲחָדִים' לַ'חֲבֵרִים', וּמִיחִידִים לִקְבוּצָה. מַטָּרָה נִשְׂגָּבָה וֶאֱלֹקִית יֵשׁ בְּכֹחָהּ 'לְבַשֵּׁל' אֶת כָּל הַיְחִידִים, וְלַעֲשׂוֹת מֵהֶם חֲטִיבָה מְאֻחֶדֶת, שֶׁהַמִּקְרָא הִגְדִּיר אוֹתָהּ: 'חֲבֵרִים' =מְחֻבָּרִים. זוֹהִי הַהַגְדָּרָה הַקְּבוּעָה שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַמַּקְפִּידִים לִשְׁמֹר אֶת מַאֲכָלָם וּכְלֵיהֶם בְּטָהֳרָה. בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, הַחֲבֵרוּת שֶׁלָּהֶם מְאַחֶדֶת אוֹתָם בְּתֵאוּר זֶה. כְּמוֹ-כֵן הִתְאַסְּפוּתָם לְקַנֵּא אֶת כְּבוֹד ה', מְזַכָּה אוֹתָם בַּתֹּאַר 'חֲבֵרִים'. גַּם הִתְאַסְּפוּת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלַיִם בִּימֵי חַג וּמוֹעֵד, מַגְדִּירָה אוֹתָם כַּ'חֲבֵרִים' עַל כָּל הַהַשְׁלָכוֹת הַהִלְכָתִיּוֹת הַחִיּוּבִיּוֹת הַנּוֹבְעוֹת מֵהַגְדָּרָה זוֹ.
