שיעורים בהגדות חז"ל / הרב חנוך גבהרד

מתוך הספר: שיעורים בהגדות חז"ל
נידה כ ע"א

תַּכְרִיכִים =דִּמּוּיוֹ הָעַצְמִי שֶׁל הַנִּפְטָר

הַתַּכְרִיכִים מְשַׁמְּשִׁים כִּלְבוּשׁ הַמְיֻעָד לְכַבֵּד אֶת גּוּפוֹ שֶׁל הַמֵּת, וּבְכָךְ מִתְכַּבֶּדֶת גַּם נַפְשׁוֹ. כָּבוֹד זֶה שֶׁאִתּוֹ יָצָא הַנִּפְטָר מֵהָעוֹלָם, מַמְשִׁיךְ לְלַוּוֹתוֹ וּמַשְׁרֶה בְּתוֹדַעְתּוֹ תַּדְמִית כָּלְשֶׁהִי שֶׁל הוֹפָעָה, אֲשֶׁר בָּהּ הוּא רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ בְּאוֹתָם הַבְּגָדִים שֶׁהָיָה לָבוּשׁ בְּשָׁעָה שֶׁעָזַב אֶת הָעוֹלָם. לָכֵן כָּל הָעוֹשֶׂה תַּכְרִיכִים חֲשׁוּבִים וְנָאִים לַמֵּת, מַרְאֶה שֶׁהוּא מַכִּיר וּמוֹדֶה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁתָּבֹא לִבְרָכָה עַל הַמֵּת (ר"ן על מו"ק כט/א), וּמִמֵּילָא זוֹ בְּרָכָה גַּם לוֹ עַצְמוֹ. עַל כֵּן אָמַר רַבִּי יַנַּאי לְבָנָיו: אַל תִּקְבְּרוּנִי לֹא בְּגָדִים שְׁחוֹרִים וְלֹא לְבָנִים. לֹא שְׁחוֹרִים, שֶׁמָּא אֶזְכֶּה לְהַגִּיעַ לְגַן-עֵדֶן, וּבִבְגָדִים שְׁחוֹרִים אֶהְיֶה שָׁם בֵּין הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר אוֹר לָבָן וּבוֹהֵק עוֹטֵף אוֹתָם וְזוֹרֵחַ מֵהֶם, וְאָחוּשׁ אֶת פְּגִישָׁתִי אִתָּם בְּשַׁעֲרֵי גַּן-עֵדֶן, כְּאָבֵל בֵּין חֲתָנִים. וְכֵן לֹא בְּכֵלִים לְבָנִים, שֶׁמָּא לֹא אֶזְכֶּה, וְאֶהְיֶה בֵּין הָרְשָׁעִים הָעֲטוּפִים בְּשָׁחוֹר, וְאֶהְיֶה שָׁם בְּבִגְדֵי לָבָן לֹא מַתְאִימִים, כְּחָתָן בֵּין אֲבֵלִים. אֶלָּא תִּקְבְּרוּנִי בְּבֶגֶד בֵּינוֹנִי – בִּבְגָדִים אֲפֹרִים, שֶׁאֵינָם שְׁחוֹרִים כְּפֶחָם וְלֹא בְּצֶבַע לָבָן בּוֹהֵק, כְּגוֹן בִּגְדֵי הָאוֹלְיָירִין =בַּלָּנִים, בָּהֶם אוּכַל לְהַרְגִּישׁ טִבְעִי בְּכָל מַצָּב וּמָקוֹם שֶׁאֶקָּלַע אֵלָיו. אָמְנָם כָּל יוֹשְׁבֵי גַּן-עֵדֶן הַלְּבוּשִׁים בְּלָבָן, וְכָל יוֹשְׁבֵי הַגֵּיהִנֹּם שֶׁהַשָּׁחוֹר עוֹטֵף אוֹתָם, לֹא הִגִּיעוּ שָׁמָּה בִּבְגָדִים אֵלֶּה, אֶת כֻּלָּם עוֹטְפִים אַנְשֵׁי חֶבְרָא-קַדִּישָׁא בְּבֶגֶד אָחִיד – בַּמֶּה שֶׁרָאוּי לָהֶם; הַנִּכְנָסִים לְגַן-עֵדֶן חָשִׁים אוֹתוֹ כְּבֶגֶד לָבָן וּמְכֻבָּד, וְהַנִּכְנָסִים לַגֵּיהִנֹּם חָשִׁים בּוֹ כְּבֶגֶד שָׁחוֹר וְעָטוּף יָגוֹן קוֹדֵר. שְׁהוּתָם בַּמָּקוֹם מַעֲנִיקָה לָהֶם גַּם אֶת הַלְּבוּשׁ הַהוֹלֵם, וְהַמּוּדָעוּת מִתְעַדְכֶּנֶת בְּהֶתְאֵם.

כָּךְ כָּתַב בְּסֵפֶר חֲסִידִים: הַנֶּפֶשׁ בְּמִיתָתָהּ כְּמוֹ בְּחַיֶּיהָ – – – רוּחוֹ שֶׁל הַמֵּת הִיא דַּקָּה וַעֲדִינָה בְּיוֹתֵר, בְּעוֹד שֶׁרֵיחַ [=הַהִלָּה שֶׁל] הַגּוּף – עָבֶה וְגַס. הָרוּחַ מְלֻבֶּשֶׁת בְּרֵיחַ הַגּוּף, רֵיחַ הַגּוּף לָבוּשׁ בְּרֵיחַ מַלְבּוּשָׁיו, לָכֵן אֲפִלּוּ מִי שֶׁנִּשְׂרָף, חָלִילָה, [וּמִגּוּפוֹ לֹא נוֹתָר מְאוּמָה], אֵין רוּחוֹ פּוֹסֶקֶת. עַל כֵּן, כַּאֲשֶׁר הַמֵּתִים חֲפֵצִים לְהֵרָאוֹת [בִּפְנֵי קְרוֹבֵי מִשְׁפַּחְתָּם], הֵם לְבוּשִׁים בְּמַלְבּוּשׁ שֶׁחֲפֵצִים בּוֹ. [אֲבָל מֵת שֶׁנִּקְבַּר עֵרוֹם], שֶׁהֻפְשַׁט וְנִלְקְחוּ תַּכְרִיכָיו שֶׁנִּקְבַּר עִמָּהֶם, אָז נִרְאֶה לַמֵּתִים עַצְמָם שֶׁהֵם עֵרוּמִים [וְהוּא מִתְבַּיֵּשׁ לְהוֹפִיעַ בִּפְנֵי קְרוֹבָיו]. אִם חָפֵץ הַמֵּת [וְהוּא זַכַּאי] לְהִתְרָאוֹת [בִּפְנֵי הַחַיִּים], נִתֶּנֶת לוֹ רְשׁוּת לְהֵרָאוֹת כְּפִי רְצוֹנוֹ, לַמְרוֹת שֶׁנִּקְבַּר בְּתַכְרִיכֵי מֵתִים, יָכוֹל לְהֵרָאוֹת לְבָנָיו בְּאֵיזֶה מַלְבּוּשׁ שֶׁרוֹצֶה – פַּעַם בְּמַלְבּוּשׁ שֶׁנִּקְבַּר עִמּוֹ, וּפַעַם בְּמַלְבּוּשׁ שֶׁלָּבַשׁ קֹדֶם לָכֵן, [שֶׁהֲרֵי לֹא הַבֶּגֶד מִתְלַוֶּה אֵלָיו, אֶלָּא רוּחַ הַבֶּגֶד וְהָרַעְיוֹן שֶׁהַבֶּגֶד מַבִּיעַ, אוֹתוֹ לוֹקֵחַ הַמֵּת אִתּוֹ, וְעַל כֵּן יָכוֹל הוּא לְהַחֲלִיף אֶת גְּוָנֵי לְבוּשׁוֹ, בְּהֶתְאֵם לַמַּצָּב בּוֹ הוּא נִמְצָא בְּשָׁעָה שֶׁקִּבֵּל אִשּׁוּר לְהֵרָאוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה]. אָכֵן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הָיָה מִתְגַּלֶּה לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, אַחַר מוֹתוֹ, בְּכָל לֵיל שַׁבָּת, בְּבִגְדֵי הַחֲמוּדוֹת שֶׁהָיָה לוֹבֵשׁ בְּשַׁבָּת, וְלֹא בְּתַכְרִיכִים שֶׁל מֵת, [זֹאת כְּדֵי לְהַדְגִּישׁ וּ]לְהוֹדִיעַ שֶׁעֲדַיִן הָיָה בְּתָקְפּוֹ, וַ[עֲדַיִן הוּא] פּוֹטֵר אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָם בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם, וְלֹא כִּשְׁאָר הַמֵּתִים שֶׁהֵם "חָפְשִׁי מִן הַמִּצְווֹת", כִּי אִם כְּחַי – הַלָּבוּשׁ בִּבְגָדִים שֶׁלָּבַשׁ בְּחַיָּיו (ספר חסידים תתשכ"ט). מֵהַדְגָּשָׁתוֹ שֶׁל סֵפֶר חֲסִידִים, שֶׁנּוֹשֵׂא הַמַּלְבּוּשׁ גּוֹרֵם לַמֵּתִים אֵיךְ לָחוּשׁ וְלִרְאוֹת אֶת עַצְמָם, אָנוּ לְמֵדִים שֶׁמְּדֻבָּר עַל דִּמּוּי עַצְמִי שֶׁהַמַּלְבּוּשׁ מַעֲנִיק. בַּשְּׁלַבִּים הָרִאשׁוֹנִים כַּאֲשֶׁר כָּל הַצַּדִּיקִים יוֹצְאִים אֶל שַׁעֲרֵי גַּן-עֵדֶן, יַחַד עִם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַצַּדִּיק שֶׁבָּא זֶה עַתָּה (כתובות קד/א), בִּפְגִישָׁה זוֹ בִּקֵּשׁ הֶחָכָם לִהְיוֹת עָטוּף בִּבְגָדִים שֶׁיַּתְאִימוּ לַמַּעֲמָד, וְלֹא יִצְטָרֵךְ לָחוּשׁ עַצְמוֹ כְּאָבֵל. כָּךְ גַּם לְהֵפֶךְ, כַּאֲשֶׁר מַלְאֲכֵי הַחַבָּלָה מְקַבְּלִים אֶת פְּנֵי הָרָשָׁע בַּגֵּיהִנֹּם, אָמְנָם מִיָּד עִם כְּנִיסָתוֹ שְׁאוֹלָה, אֶל מְקוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, גַּם כִּסּוּי שָׁחוֹר יַעֲטֹף אוֹתוֹ כְּחֵלֶק מֵהַמַּעֲרֶכֶת שֶׁל הַגֵּיהִנֹּם, אֲבָל כַּאֲשֶׁר הוּא נִמְצָא בְּשַׁעֲרֵי גֵּיהִנֹּם, הוּא עֲדַיִן רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ בַּלְּבוּשׁ שֶׁבּוֹ עָזַב אֶת הָעוֹלָם, וּבוּשָׁה גְּדוֹלָה הוּא עָתִיד לָחוּשׁ, אִם יַגִּיעַ לְשַׁעֲרֵי הַגֵּיהִנֹּם בְּבִגְדֵי חָתָן מְפֹאָרִים, שֶׁבָּהֶם עֲטָפוּהוּ בְּנֵי בֵּיתוֹ, וְהֵם אֵלֶּה שֶׁגָּרְמוּ לוֹ בּוּשָׁה נוֹרָאָה זוֹ (ע"פ מהרש"א שבת קיד/א).

הַצַּדִּיק רוֹאֶה אֶת הַגּוּף כְּאֶמְצָעִי שֶׁדַּרְכּוֹ נִתָּן לַעֲבֹד אֶת ה' וּלְקַיֵּם אֶת מִצְוֹתָיו, וְכִלְבוּשׁ נִכְבָּד לְנִשְׁמָתוֹ. בְּדִיּוּק כְּמוֹ אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ וְהַפָּרֹכֶת הַמְשָׁרְתוֹת אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה, שֶׁגַּם בָּהֶם יֵשׁ קְדֻשָּׁה, עַל כֵּן מִשְׁתַּמְּשִׁים בִּמְעִילִים בְּלוּיִים שֶׁל סִפְרֵי תּוֹרָה, כְּתַכְרִיכִים לְמֵת מִצְוָה (מגילה כו/ב), וְכֵן בִּשְׁעַת שְׂרֵפָה, חָלִילָה, מַצִּילִים אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה עִם הַמְעִילִים, וּלְכָל מָקוֹם שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטֵל בְּשַׁבָּת אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַנִּצּוֹל, שָׁמָּה יְטַלְטְלוּ גַּם אֶת הַפָּרֹכֶת (שבת קטז/ב). הַדֻּגְמָא הַבּוֹלֶטֶת בְּיוֹתֵר בַּיַּחַס הַמְכֻבָּד שֶׁנִּתָּן לְהַעֲנִיק לַגּוּף, הוּא בְּשָׁעָה שֶׁאֵין בּוֹ יוֹתֵר צֹרֶךְ. דַּוְקָא כַּאֲשֶׁר מְשׁוֹטֶטֶת נַפְשׁוֹ שֶׁל הֶחָסִיד בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, בְּבַקָּשָׁתָהּ לִמְצֹא אֶת הַקֶּשֶׁר אֶל הַקָּבָּ"ה, כַּנֶּאֱמַר: "עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ, לְעֵת מְצֹא", וּכְבָר יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁתְּפִלָּתוֹ זוֹ נָסֹבָה עַל כָּל הַתַּחֲנוֹת בְּמַסְלוּל חַיָּיו, אַחַר שֶׁהִגִּיעַ לִמְצִיאַת עַצְמוֹ וּלְהַכָּרַת הָאֱמֶת: א. מְצִיאַת אֵשֶׁת חַיִל צַדִּיקָה וִירֵאַת ה'. ב. מְצִיאַת דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה וַהֲלִיכָה בָּהּ. ג. הֲבָנָה נְכוֹנָה שֶׁל מַעֲמַד הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁנִּפְרָדִים זֶה מִזֶּה בְּסוֹף הַמַּסְלוּל. דַּוְקָא אָז, הַשְׁלָמַת אוֹתוֹ מַסְלוּל בָּאָה לִידֵי בִּטּוּי בַּבַּקָּשָׁה הָרְבִיעִית, הַמִּתְבַּסֶּסֶת עַל הַשָּׁלָב שֶׁלְּאַחַר הִפָּרְדוּתוֹ מִגּוּפוֹ, אוֹתָהּ בֵּאֵר רַבִּי יוֹחָנָן וְאָמַר: "לְעֵת מְצֹא" זוֹ קְבוּרָה! גַּם זֹאת זוֹכֵר הֶחָסִיד בְּרִגְעֵי דְּבֵקוּתוֹ, לֹא לִהְיוֹת כְּפוּי טוֹבָה לְכָל מַעַרְכוֹת הַגּוּף הַמֻּרְכָּבוֹת שֶׁפָּעֲלוּ לְלֹא לֵאוּת, וְעָמְדוּ לְשָׁרֵת אוֹתוֹ בַּעֲבוֹדַת ה'. לָכֵן לְכָל אֹרֶךְ חַיָּיו מַעֲנִיק הֶחָסִיד יַחַס שֶׁל הַכָּרַת הַטּוֹב אֶל גּוּפוֹ, וּמִמֵּילָא כְּלוּלָה בִּתְפִלָּתוֹ גַּם הַדְּאָגָה לַחֲלֹק לַגּוּף אֶת כְּבוֹדוֹ הָאַחֲרוֹן.