הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

כללי פסיקה - אמוראים: שמואל ורבא

מעילה ל ע"א

"השקו את התמיד בכוס של זהב."

1.
רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק א:

ומשקין אותו מים בכוס של זהב כדי שיהיה נוח להפשט.

2.
לחם משנה הלכות תמידין ומוספין פרק א הלכה ט

בכוס של זהב. פ"ג דתמיד דף ל') וריש פרק גיד הנשה איפליגו רבא ושמואל דרבא אמר גוזמא קאמר ושמואל אמר דוקא קאמר כוס של זהב משום דאין עניות במקום עשירות ופסק רבינו כשמואל דדייקא מתני' כוותיה דדוקא קאמר:

הרמב"ם פוסק כשמואל שהשקיית התמיד היתה על ידי כוס של זהב ממש. ומסביר ה"לחם משנה", שהרמב"ם פסק כך מפני שכך הוא פשט המשנה.

3.
ולכאורה נראה שההלכה צריכה להיות כרבא מפני שהכלל הוא ש"הלכה כבתראי" [=הלכה כאחרון], ורבא [אמורא בדור הרביעי] חי אחרי שמואל [אמורא בדור הראשון]. ולכן ה"לחם משנה" מוצא נימוק מיוחד לפסק הרמב"ם כשמואל דווקא – שכך משמע מפשט המשנה.

4.
וקצת קשה: הרי כל הדינים עליהן נאמר שהם "גוזמא" או "דברי הבאי" אינם כפשוטו של מקרא, ואולי שמואל חולק על כולם?

4.1
ונראה לומר שמכל הדוגמאות בדפים האחרונים שמדובר בהם על "גוזמא" ו"דברי הבאי" הרי שהדין שבסוגייתנו ש"משקין אותו מים בכוס של זהב" הוא דין להלכה למעשה ולביצוע – בניגוד לשאר הדוגמאות שיש בהם "רק" תאור של מעשים שהיו.