הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "אמרי"; "ואמרי לה"

מעילה כז ע"א

פרחי כהונה? אמרי: אין, התם דלא מטו למעבד עבודה - קרי להו רובים, הכא דמטו להו למעבד עבודה - קרי להו פרחי.
... מנה"מ? אמר רב יהודה מסורא, ואמרי לה במתניתא תנא: דכתיב +דברי הימים א' כ"ו+ למזרח הלוים ששה לצפונה לוים ארבעה לנגבה לוים ארבעה ולאסופים שנים שנים לפרבר למערב ארבעה למסלה שנים לפרבר. אמרי: הני כ"ד הוו! אמר אביי: ה"ק, לאסופים - שנים; (ב') אכתי עשרין ותרי הוו! היאך דפרבר - חד הוה, ואחרינא בצוותא הוא דאזיל ויתיב גביה, משום דקאי אבראי.
... ומאי שנא עזרה - דעבדינן מבחוץ?
אמרי: הר הבית, דאי תמה ובעי מיתב - יתיב, אמרינן - מתוכו, עזרה דאי תמה ובעי למיתב - לא מצי יתיב, ...

1.
משמעות הביטוי "אמרי" הוא שהדברים נאמרו על ידי "בני הישיבה". כלומר, לא אמורא מסויים אומר ולא "סתמא דגמרא", אלא חכמים [או אולי תלמידים] בישיבה מסויימת שם נשאלה שאלה.

2.
במופע הראשון – "אמרי אין..." - הכוונה היא לפתיחה לתשובה.

2.1
במופע השלישי - "אמרי הני כ"ד..." מדובר בפתיחה לקושיה.

2.2
במופע הרביעי: "אמרי הר הבית..." – פתיחה לתשובה.

3.
בדרך כלל מופיע ביטוי זה בש"ס כפתיחה לתשובה אולם בסוגייתנו מצינו גם פתיחה לקושיה – במופע השלישי.

4.
במופע השני מופיע הביטוי בניסוח של "ואמרי לה" שמשמעותו שונה. המשמעות היא פתיחה לתרוץ אחר/נוסף. ביטוי דומה לביטוי "איכא דאמרי".

5.
"הליכות עולם":

יב. כל "ואמרי לה" לישנא אחרינא הוא [וכן אמר פלוני ואיתימא פלוני], כמו אביי ואי תימא רב פפא, ודכוותה טובא, רוצה לומר אמר פלוני ואיכא מאן דאמר דלאו פלוני אמרה אלא פלוני

יג. כל היכא דאיתמר "אמר פלוני" "ואמרי לה כדי" רוצה לומר איכא מאן דאמר להא מילתא בלא גברי אלא סתמא קאמר לה,
ו"כדי" לשון חנם, כמו לא שדי איניש זוזי בכדי, וכן כדי נסבה, וזה תמצא בפרק הרואה, אמר עולא ואמרי לה כדי וכן בהרבה מקומות.

לביטוי "ואמרי לה" יש משמעות דומה כמו לביטוי "ואיכא דאמרי", זאת אומרת "גירסא אחרת" של הדברים. לפעמים הכוונה ל"גירסא" - שמות אנשים אחרים, ולפעמים "גירסא" במשמעות של תוכן אחר.
ה"הליכות עולם" כאן, אומר שמדובר דווקא על שמות אישים שונים.

6.
לגבי הביטוי "ואמרי לה" מסביר בספר "לחקר סדור התלמוד", רובינשטיין, עמוד 11. [סימונים: "מקורות"; "מסורות"; "תיקון גירסא"], שלפעמים כוונת הגמרא לומר שהדברים נאמרו על ידי שניהם, כלומר, בסוגייתנו המקור לדין נאמר גם על ידי "רב יהודה מסורא", וגם על ידי "במתניתא תנא". עניין זה קצת קשה: אם ההסבר נאמר כבר על ידי תנא מסויים מה החשיבות בקביעה שאמר זאת גם אמורא?

7.
ונראה לומר: כוונת הש"ס לומר שאמורא אמר בשם חכם אחר או בשם תנא. ומדוע לא נאמר בניסוח המקובל "אמר רב... משום רב..."? אלא יש לומר שניסוח זה בא לומר שלא מדובר במסורת אישית שאחד שמע ממישהו אחר, אלא, שמדובר בהלכה/בהסבר שכבר היה ידוע לרבים.

8.
אם ננקוט לפי ההסבר הפשוט ש"ואמרי לה" מביא אפשרות שחכם אחר אמר את הדין/הסבר ניתן לומר שביטוי זה שובץ בגמרא על ידי "עורך הגמרא" או אף על ידי הסבוראים.