הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "הולכים אחר הראשון"

מעילה כג ע"ב

[ו] אין מביאין תורין כנגד בני יונה ולא בני יונה כנגד תורין כיצד האשה שהביאה חטאתה תור ועולתה בן יונה תכפול ותביא עולתה תור עולתה תור וחטאתה בן יונה תכפול ותביא עולתה בן יונה בן עזאי אומר הולכין אחר הראשון .

1.
הדין מהתורה הוא שיולדת – למשל - חייבת להביא שני עופות מאותו מין, או מבני יונה או מתורין [אחד לחטאת ואחר לעולה], ואם הביאה משני סוגים שונים חייבת להשלים לפי קרבן החטאת [כלומר, אם החטאת היה תור אזי גם העולה יהיה תור, וכן להיפך], ואילו בן עזאי סובר שחייב להשלים לפי הראשון, אם הראשון היה תור ישלים גם את השני מתור וכן להיפך.

2.
רמב"ם הלכות פסולי המוקדשין פרק י, הלכה א:

שאין אדם מביא חובתו גוזל אחד תור אחת או בן יונה אלא או שניהן תורין או שניהן בני יונה.

מהרמב"ם משמע שהוא פוסק כתנא קמא ובניגוד לדעת "בן עזאי".

3.
יש מסבירים שהמחלוקת במשנה בנויה על דרשות פסוקים, ויש אומרים שמחלוקתם בנויה על מחלוקת של סברא [ראה בהרחבה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד כד].

3.1
לפי ההסבר שמחלוקתם בנויה על מחלוקת בסברא הרי שנימוקו של בן עזאי היא "הולכין אחר הראשון". פעם הקדימה התורה חטאת לעולה ופעם הקדימה עולה לחטאת ללמדנו שהולכין אחר הראשון.

4.
אולי אפשר לומר שמדובר גם ברעיון כללי, שהולכים אחר הראשון בכל מעשה [או דיבור] של האדם, כמו שמצינו:

תלמוד בבלי מסכת נדרים דף כו עמוד א:

".. ב"ש סברי לה כרבי מאיר, דאמר: תפוס לשון ראשון, ובית הלל סברי לה כרבי יוסי, דאמר: בגמר דבריו אדם נתפס...

רבי מאיר סובר שאם אדם אומר שני לשונות מתחשבים בדבריו הראשונים.

5.
לפי הנ"ל אולי גם בסוגייתנו זהו טעמו של בן עזאי, שאם אדם הקריב תחילה תור או יונה כוונתו היתה שגם השני יהיה כמו הראשון [אע"פ שהביא את השני מסוג אחר] ולכן עליו לתקן [ולהשלים] ולהביא את השני מאותו סוג של הראשון דווקא.