סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

מצווה בזמן / הרב דוב ברקוביץ

ברכות ב ע"א

פורסם במוסף 'שבת', מקור ראשון

  

השאלה "תנא היכא קאי דקתני מאימתי" הנה מתאימה ביותר לפתיחת התלמוד. שאלה זו מחפשת את העוגן וההקשר של המשנה בתורה שבכתב, נקודה שמרמזת להקשר של כלל המפעל הגדול של עריכת וחתימת המשנה.

במבט ראשון נראה שהגמרא תמהה על בחירתו של רבי יהודה הנשיא לפתוח את הלכות קריאת שמע בשאלת זמני הקריאה, "מאימתי", קודם שטרח להגדיר נושאים בסיסיים יותר כמו הגדרת מעשה המצווה, בירור היחס בין כוונה למעשה, ושאלת מסגרת הפרשיות ומשמעותן. הדיון בנושאים אלו נדחה לפרק השני של המסכת.

שתי התשובות שניתנות בגמרא לשאלת "תנא היכא קאי" מלמדות ששאלת הגמרא איננה מצטמצמת למובן השטחי של חיפוש ההקשר הקדום, המקראי, לשאלת זמנה של מצוות קריאת שמע. שהרי אם אנו מחפשים פסוק מפרשת שמע עצמה היכול לשמש כבסיס לציווי ולתיאור מעשה המצווה, מוטב לבחור במילים "ודברת בם", כמו שכתב הרמב"ם בספר המצוות (מצוות עשה י), או בפסוק "שמע ישראל" בעצמו. תמוהה עוד יותר התשובה המציעה כמקור את הפסוק "ויהי ערב ויהי בקר", המתייחס לכאורה רק לשאלה השנייה של הגמרא, "מאי שנא דתני בערבית ברישא, ליתני דשחרית ברישא".

יש להבין, אפוא, את השאלה "תנא היכא קאי" כאן, כמו במקומות רבים בתלמוד, כשאלה המבקשת לזהות את מרחב המשמעות התורנית המתייחס להלכה שבמשנה. כלומר, הדיון הפותח את סוגיית התלמוד מתמקד בבירור חשיבותו העקרונית של נושא ה"זמן" בקריאת שמע; מדוע דווקא היבט זה של קריאת שמע משמש כפתיחת הלכות קריאת שמע במשנה.

על רקע בירור זה, לשתי התשובות של הגמרא מכנה משותף רב חשיבות - על אף הבדלי גישה עקרוניים.

שתי התשובות כאחת – "ובשכבך ובקומך" , ו"ויהי ערב ויהי בקר" – מלמדות שמצוות קריאת שמע חייבת להתקיים במקצבי הזמן העוטפים את האדם, ובמיוחד במעברי הזמן בין שתי היחידות העיקריות, לילה ויום. שיבוצה של קריאת שמע במסגרת זרמי הזמן אלו הוא הקומה הראשונה של המצווה – מעצם שורשה ומהותה. על כן הרמב"ם, אף שבספר המצוות הגדיר ¬את מעשה המצווה של הקריאה כדין דאורייתא ואילו את זמניה כדין דרבנן, פותח את "הלכות קריאת שמע" בספר אהבה שלו כך: "פעמיים ביום קוראים קריאת שמע בערב ובבקר". זמני המצווה, לפי פתיחה זו, הם עצם הגדרת המצווה מדאורייתא.

מעבר ליסוד משותף זה, מלמדים ההבדלים בין הפסוקים על שני יסודות תודעתיים שונים.

הפסוק "ובשכבך ובקומך" מעגן את מצוות קריאת שמע במסגרת ההתנהגותית של האדם וחיי היומיום שלו: שכיבה וקימה, בית ודרך, משפחה ועיסוק מקצועי. לעומתו הפסוק "ויהי ערב ויהי בקר" ממקם את אמירת פסוקי שמע בתוך רצף השתנות הזמנים הטבעיים, הקוסמיים, שהינם חלק מן הבריאה הא-להית; בלשון הגמרא, "יליף מברייתו של עולם".

דוק ותמצא ששתי הברכות הראשונות של שמע, במיוחד בערבית, משקפות את שני היסודות הללו – השתנות הזמנים במעשה הקדוש ברוך הוא, יום ולילה, והשתנות זמני פעילות האדם, שכיבה וקימה.

שני הפסוקים קובעים למעשה שני התכוונויות משלימות למצווה: חיבור פסוקי שמע למקצבי החיים היום-יומיים של החברה האנושית, והעמקת התודעה שכוח הבריאה של הקדוש ברוך הוא הנו פעולה תמידית המעצבת את מקצבי מערכות השמים.

שני היסודות הללו מלווים את סוגיית הפתיחה של מסכת ברכות באופנים שונים, לפי שיטות תנאים ואמוראים לדורותיהם, בדפים הראשונים של המסכת. הם מהווים בסיס להבחנה יסודית בסוגיה בין איכות הזמן של ירידת הלילה, זמן היטהרות העולם, המקדים את זמן היום, זמן יצירת האדם ומלאכתו בעולם.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר