הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "תנינא להא דתנו רבנן"

מעילה טו ע"ב

תנינא להא דתנו רבנן: עולות ואימורים מצטרפין לכזית להעלותן בחוץ, ולחייב עליהן משום פיגול ונותר וטמא.
 

1.
ב"שוטנשטיין", הערה 9 מביא מקורות שונים שמסבירים שביטוי זה מלמד שהגמרא מתכוונת ללמדנו שדין המשנה נאמר בקצרה והוא יותר מפורט בברייתא, ולכן הברייתא "עיקר" [וכנראה – להלכה].

2.
ויש להסביר, שהברייתא מרחיבה את הדיון על דברי המשנה, ולכן בעזרת הביטוי "תנינא להא דתנו רבנן" הגמרא קובעת שהלכה כדברי הברייתא לכל פרטיה [מעבר למה שנאמר במשנה].

3.
וכך משמע בגופי הלכות פרק כב - כללי אות ת' כלל תקלג:

"... ואפשר ליישב כי לדעת התוס' כשאומר תנינא להא דתנו רבנן, הוא שיש שום חדוש אחר בברייתא טפי מדתנן, ואגב אותו חדוש תני הברייתא מאי דתני במתני', תדע לך דהא כתבו בעלי הכללים כי קאמר בגמרא תנינא להא דתנו רבנן, הנפקותא היא דהלכה כההיא ברייתא וכן פירש רש"י ז"ל, ואי אמרת בשלמא דמלבד הדין השנוי במשנה יש בברייתא חידוש אחר, ניחא דיש לנו נפקותא בידיעת ההלכה כההיא ברייתא לאותו ענין שלא נזכר במשנה מכח שמה שאמר עוד הויא במתני', אבל אם לא יש בברייתא חידוש יותר מן המשנה מאי נפקא מינה דאמרינן תנינא להא דתנו רבנן."

4.
וכן בסוגייתנו, יש בברייתא דינים נוספים מעבר למה שנאמר במשנה, וכוונת הביטוי הוא ללמדנו שדין המשנה הוא אחד מדיני הברייתא.

4.1
כלומר, הביטוי "תנינא להא דתנו רבנן" משמש לכמה מטרות:
א. זהו הפרוש במשנה.
ב. הלכה כמשנה.
ג. הלכה בברייתא לכל פרטיה!