הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "הכל מודים"

מעילה י ע"א

אמר רבא: הכל מודים שאם נהנה מבשר קדשי קדשים שנטמא (קודם זריקה), ומאימורי קדשים קלין לאחר שהעלן - דפטור. פשיטא! מאי קא מפסיד? מהו דתימא בשר קדשי קדשים שנטמא אית ליה מצות שריפה לכהנים, אימורי קדשים קלין - איכא מצוה להפוכי בצינורא, קמ"ל דלא.
אמר רבא: הא דאמרת כבר קרבה חטאת - ילכו לים המלח, הני מילי - דאתידע ליה קמי כפרה, אבל לאחר כפרה - יפלו לנדבה, מאי טעמא - אין מפרישין מתחלה לאיבוד.

1.
על המימרא הראשונה של רבא: "הכל מודים..." נחלקו הראשונים. יש אומרים שהמימרא מוסבת על מחלוקת רב ורבי יוחנן בדף הקודם, שכאן הם מודים שקדשי קדשים שנטמאו אף שנהנה מהם לפני זריקת הדם – אין בהם מעילה [ולמעשה רבי יוחנן הוא זה שמודה לדין זה]. ויש אומרים, שההמימרא הנוכחית של רבא מוסבת על מחלוקת "רב" ו"לוי" – בסוגיה הקודמת.

2.
רמב"ם הלכות מעילה פרק ג הלכה יא:

נהנה קודם זריקה מבשר קדשי קדשים שנטמא או שנהנה מאימורי קדשים קלים אף על פי שהעלן לראש המזבח הרי זה פטור.

3.
כסף משנה הלכות מעילה פרק ג הלכה יא:

נהנה קודם זריקה וכו'. ה"ז פטור. מימרא דרבא שם (מעילה דף י'):

4.
אמנם בספר "אבן באזל" מוכיח שדברי הרמב"ם כאן מוסבים על מחלוקת "רב" ולוי".
ראה אריכות דברים ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קד.

5.
לעניין מבנה הסוגיה ראוי להעיר: אם דברי רבא מוסבים על מחלוקת "רב" ו"לוי" הרי, שנראה יותר הגיוני מפני שדברי רבא צמודים למחלוקת זו. אבל אם דברי רבא מוסבים על מחלוקת רב ורבי יוחנן מדוע הגמרא לא הצמידה את דברי רבא למחלוקתם – בדף הקודם. והשאלה היא על "עורך הגמרא", מדוע הוא לא ערך את הסוגיה כפי שנלמדה בבית המדרש בצמוד למחלוקת רב ורבי יוחנן. [שאלות שמובאות אצל הפרשנים]

6.
בפשטות נראה לומר: "עורך הגמרא" ערך את הסוגיה לפי הסדר הכרונולוגי של הדוברים. רבא [ואביי] שמוזכרים בסוגיה חיו אחרי "לוי"; "רב"; ו"רבי יוחנן". לכן דבריהם מוזכרים בסוף הסוגיה.

7.
ונראה לומר [וכך משמע קצת באחד ההסברים המובאים ב"ילקוט ביאורים", שם] שדברי רבא מוסבים על שתי המחלוקות גם יחד. גם על מחלוקת "רב" ו"רבי יוחנן" וגם על מחלוקת "רב" ו"לוי". ולפי זה גם ברור הניסוח "הכל מודים", ולא נאמר "ומודה רבי יוחנן..." וכד'.

8.
ולפי השיטה הראשונה, למשל, שדברי רבא מוסבים רק על מחלוקת רב ורבי יוחנן נשארת השאלה: מדוע לא נאמר "ורבי יוחנן מודה..."? אלא אם נאמר שהעיקרון המובע בדברי רבא הוא כללי יותר מהרעיון בדברי "רב" במחלוקתו עם רבי יוחנן.