הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "אלא מעתה"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

כריתות כו ע"א

" ואמר רב תחליפא אבוה דרב הונא משמיה דרבא: חייבי מלקיות שעבר עליהן יה"כ - חייב. פשיטא, מאי שנא מחייבי חטאות ואשמות ודאין? סלקא דעתך אמינא: התם ממונא הוא, אבל הכא דגופא הוא אימא לא, קמ"ל. והא אנן תנן: הודע ולא הודע עשה ולא תעשה! לא קשיא: הא דאתרו ביה, הא דלא אתרו ביה. אלא מעתה, (סימן: יולד"ת מצור"ע נזי"ר סוט"ה בעגל"ה) ספק יולדת שעבר עליה יוה"כ לא תייתי, דהא כפר עליה יוה"כ, דחטא שאין מכיר בו אלא המקום הוא! אמר רב הושעיא: +ויקרא ט"ז+ לכל חטאתם - ולא לכל טומאתם. ולר' שמעון בן יוחי דאמר: יולדת חוטאת היא, מאי איכא למימר? יולדת כי קא מייתי קרבן, לאישתרויי באכילת קדשים הוא ולא לכפרה מתיא. אמר רב אשי, אף אנן נמי תנינא: האשה שיש עליה חטאת העוף ספק ועבר עליה יוה"כ - חייבת להביא לאחר יוה"כ, מפני שמכשרתה לאכול בזבחים. אלא מעתה, ספק מצורע שעבר [עליו] יוה"כ לא מייתי, דהא עבר עליה יוה"כ, דחטא שאין מכיר בו אלא המקום הוא! אמר ר' אושעיא: לכל חטאתם - ולא לכל טומאתם. והא אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יוחנן: על ז' דברים נגעים באים! (סימן: גג"ג ששל"ץ) מצורע כי מייתי, לאו לכפרה מייתי, אלא לאישתרויי באכילת קדשים הוא. אלא מעתה...

1.
בסוגיה מופיעות כמה קושיות על העיקרון שיום הכיפורים מכפר רק על עברה "שאין מכיר בו אלא המקום הוא" [ולא כשהחוטא יודע שהוא עצמו חטא].

2.
פירוש הביטוי "אלא מעתה" הוא, שלפי ההסבר האחרון מתעורר קושי חדש, ובאמת מסבירים הפרשנים שבכל שלב בסוגיה הקושי שנפתח על ידי הביטוי "אלא מעתה" הוא קושי שמתעורר בעקבות התרוץ על הקושי הקודם [ולא חוזר אל העיקרון הבסיסי עצמו בלבד], ראה "מתיבתא", הערה י.

3.
כמו כן ראוי להעיר: הביטוי "אלא מעתה" [לעומת הביטוי "אי הכי..."] מלמד, שהוא מקשה מנושא חדש שאיננו נלמד בעיקר סוגייתנו.

4.
בהמשך הסוגיה מופיע ביטוי דומה [ל"אלא מעתה"] "השתא דאמר..." והוא דומה יותר לביטוי "אי הכי". אלא, שהביטוי "השתא דאמר..." פותח קושיה מסברא על גוף העניין [מדוע בכלל בא אשם תלוי] ולא על פרט מדיניו.

5.
ומעניין להעיר שהגמרא מציינת: "סימן..." ורושמת את כל הנושאים שממנה מקשה. לפי דברינו ברור, שהסימן נועד ללמדנו שמדובר בנושאים שונים שאינם קשוים ישירות לסוגייתנו, ולפני הצעת הקושי מכל נושא מוזכר הביטוי "אלא מעתה..."

6.
ונעיר: רבי דוד פארדו בספרו "למנצח לדוד" מסביר את ה"סימן" על פי דברי קבלה, כאשר הוא מסביר שיש משמעות לקשר של כל הנושאים הכלולים ב"סימן". כאן הוא מסביר שהביטויים רומזים על החטאים שגרמו לגלות.. ומתאים לשם המסכת "כריתות".
כמו כן הוא מסביר את משמעות ה"סימן" הנוסף שמופיע באותו עמוד בגמרא.