מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
"והיכן ציונו" על עירוב תחומין ונר חנוכה
במשנה הפותחת את פרק שמיני נאמר שאדם יכול לשתף אחרים בעירוב תחומין שלו כשאומר: "הרי זה לכל בני עירי, לכל מי שילך לבית האבל, או לבית המשתה (=שמחת נישואין)". רב יוסף מסביר שדוגמאות אילו הם מפני ש:"אין מערבין אלא לדבר מצוה" (עירובין פב ע"א). התוס' יום טוב מסביר שרמב"ם (הל' עירובין ו, כד), סובר שיש לברך על 'מצות עירוב תחומין', מפני שעירוב התחום מאפשר לקיים את המצוות הללו. הראב"ד (שם) חולק על הרמב"ם: "והיכן ציונו לערב בתחומין, ...ואע"פ שאין מערבין אלא לדבר מצוה, אין המצוה נוגעת לעירוב, ואיך יאמר צונו על מצות עירוב".
יש המסבירים (מגיד משנה, רש"ש ועוד), שיש לברך על עירוב תחומין, מאחר ומקיימים בכך מצות חכמים, שהרי מהתורה מותר ללכת שלש פרסאות בלא עירוב, וחכמים אסרו יותר מאלפים אמה לכל רוח והתירוהו על ידי עירוב תחומין.
לשון הראב"ד: "והיכן ציונו לערב בתחומין", רומזת לשאלת הגמ' (שבת כג ע"א) על נר חנוכה: "'מברך אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר של חנוכה'. והיכן ציונו? רב אויא אמר: מ'לא תסור' (דברים יז, יא). רב נחמיה אמר: 'שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך' (דברים לב, ז)". בתלמוד ירושלמי (סוכה ג, ד) מציע ר' יהושע בן לוי לברך על מצוות דרבנן: "אקב"ו על מצות זקנים". הרמב"ם (הל' ברכות יא, ג), מסביר את משמעות הברכה בעירוב ובנר חנוכה כך: "והיכן צונו בתורה? שכתוב בה: 'אשר יאמרו לך תעשה' (דברים יז, יא), ... אשר קדשנו במצוותיו שציוה בהן לשמוע מאלו שצונו להדליק נר של חנוכה, ...וכן שאר כל המצות שמדברי סופרים". במנין המצוות מזכיר הרמב"ם נתון נוסף: "יש מצוות אחרות שנתחדשו אחר מתן תורה וקבעו אותן נביאים וחכמים ופשטו בכל ישראל כגון: נר חנוכה... ועירובין". לא רק תקנת החכמים, אלא גם הסכמת האומה לתקנה, היא נותנת משמעות לציווי. (הראי"ה קוק, אדר היקר עמ' לט. ובהרחבה: הרב יהושע ויצמן, מצוה ברה, מעלות תשס"ד, עמ' כו- לו).
