טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

דוד ושלמה שנמשחו בקרן – מעלי גרה

 

"ותתפלל חנה ותאמר: עלץ לבי בה' רמה קרני, רמה קרני, ולא רמה פכי. דוד ושלמה שנמשחו בקרן, נמשכה מלכותם, שאול ויהוא שנמשחו מן הפך, לא נמשכה מלכותם" (כריתות, ו ע"א).

פירוש: בענין משיחת המלכים נאמר: "ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי בה' רמה קרני", ומדייקים: "רמה קרני" ולא "רמה פכי", וסימן הוא: דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכה מלכותם, שאול ויהוא שנמשחו מן הפך לא נמשכה מלכותם  (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ). 


שם עברי: מעלי גרה    שם באנגלית: Ruminants   שם מדעי: Ruminantia
  

נושא מרכזי: כיצד קרן שמן מסמלת המשכיות?


בעולם הדימויים המקראי תופסים בעלי חיים או לעיתים רק אחד אבריהם מקום חשוב. למשל הביטוי בתהילים (יח ל"ד) המופיע גם בשמואל ב' (כב ל"ד) ובחבקוק (ג י"ט): "משוה רגלי כאילות ועל במתי יעמידני". בתהילים (נה ז') אנו מוצאים: "ואמר מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכנה" ועוד. נראה שאין דומה לקרן במספר האזכורים במקרא והיא הפכה לשם נרדף לעוצמה או מעמד (1). אנו מתפללים למימוש ההבטחות "שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי (תהלים, קלב י"ז) וגם "וירם קרן לעמו וכו'" (תהלים, קמח י"ד). הדימוי לקרן מופיע במשמעות זהה בפסוקים רבים נוספים כמו למשל "וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק" (תהלים, עה י"א) ובתפילת חנה: "... עלץ לבי בה' רמה קרני בה' וכו' (שמואל, א' ב א'). הקרנים שימשו כסמל לעצמה גם בידי נביא השקר: "ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר ה' באלה תנגח את ארם עד כלתם" (מלכים א כב י"א). קרניים מפותחות ומרשימות הן מבנה המאפיין בעיקר את מעלי הגרה. אמנם רוב מעלי הגרה נחותים בעוצמתם בהשוואה לטורפיהם, היונקים הגדולים, אך יש מביניהם שבעזרת הקרניים מסוגלים להתגונן גם מפני אריות ונמרים. דוד מבקש מהקב"ה: "ותרם כראים קרני (על הראם ראו במאמר "מקרני ראמים עד ביצי כנים") בלתי בשמן רענן" (תהלים, צב י"א). הראם מזוהה עם שור הבר ובתקופת המקרא היה בעל החיים הגדול והחזק ביותר בארץ ישראל.

בעולם העתיק הקרניים שימשו כחומר גלם להכנת כלים שונים כמו למשל כלי קיבול לנוזלים (ראו עוד ב"הרחבה"). משיחה בעזרת קרן שמן היוותה סמל למלוכה כפי שאנו מוצאים בהמלכת דוד ובנו שלמה. בדוד מצאנו: "ויקח שמואל את קרן השמן וימשח אתו בקרב אחיו וכו'" (שמואל א' טז י"ג) ואילו בשלמה: "ויקח צדוק הכהן את קרן השמן מן האהל וימשח את שלמה וכו'" (מלכים א' א ל"ט). ניתן לשער שקרן השמן היא קרן פרה או שור הבר משום שקרניהם חלולות ופתחן רחב די הצורך על מנת ליצוק לתוכן ומתוכן נוזלים ובקרניים מעין אלו השתמשו עד לא מכבר. לדוגמה מוצגת קרן פרה משנת 1805 ששימשה ככלי לנשיאת אבק שריפה (תמונה 1) (2). בניגוד לקרני בני משפחת הפריים החלולות הרי שקרני בני משפחת האיילים עשויות מעצם אטומה ולכן קרוב לוודאי שלא ניתן היה להשתמש בהן לצורך זה (ראו עוד ב"הרחבה"). 

הטענה שקרן השמן הוכנה דווקא מקרניו של אחד מבני משפחת הפריים משתלבת היטב במשמעות הסמלית של משיחה בעזרת קרן. המבנה המאורך של הקרן בניגוד לצורת פך שמן מבטא המשכיות. מסיבה זו קרן האיילים המסועפת איננה יכולה לסמל רצף והמשכיות. יתר על כן, דווקא קרן של בני משפחת הפריים מסמלת המשכיות משום שהיא גדלה במהלך כל חיי הפרט בניגוד לקרני איילים הנושרות בסוף כל עונה. 

 

 תמונה 1. שפופרת לנשיאת אבק שריפה שיוצרה בסביבות שנת 1805 עשויה קרן פרה         צילם: Simon Speed

 

הרחבה

הקרניים כחומר גלם לעשיית חפצים

הופעתם של חומרים סינטטיים ופיתוחן של טכנולוגיות חדשות להכנת כלי איחסון, בעת החדשה, דחקו בהדרגה חומרים וטכנולוגיות שקדמו להם. למשל, החומרים הפלסטיים הזולים והנוחים לשימוש דחקו במידת מה את הגומי הטבעי המיוצר משרף צמחים. החומרים הפלסטיים וכלי המתכת ממירים בימינו את החרס, הזכוכית, האבן, העץ ואפילו את ביצת היען (ראו במאמר "אף מטלטלין שברי זכוכית מפני שהוא מאכל לנעמיות") ששימשו ככלי קיבול לאיחסון והובלת מוצרים יבשים ונוזליים. ממקורות כתובים, פסיפסים וציורים ניתן ללמוד על חומר נוסף ששימש להכנת כלי קיבול והוא קרניהם של מעלי הגרה. השרידים הארכיאולוגיים של כלי קרן מעטים יחסית, בניגוד לכלים העשויים מחומרים אנ-אורגניים כמו אבן וחרס, משום שהם מתפרקים במהירות בגלל פעילות חרקים (בעיקר חיפושיות ממשפחת העוריתיים) ומיקרואורגניזמים. חומרים אורגניים שורדים בעיקר בסביבה יבשה ומוגנת וכך שרדו, למשל, מגילות ים המלח, העשויות עור, במדבר יהודה.

השימוש בקרניים ככלי קיבול לחומרים שונים קיים בחברות מסורתיות עד ימינו ואילו בחברות מפותחות נעלם כמעט לחלוטין. באתיופיה, למשל, קרני פרה משמשות להכנת כוסות שתייה והן נחשבות ליקרות ומהודרות יותר מאשר כלי חרס. שימוש נפוץ אחר בקרניים היה ככלי נגינה בעלי ערך מוסיקלי או דתי כדוגמת השופר בעם ישראל. קרניים שימשו כקישוט וכחומר גלם להכנת חפצים שונים כמו קתות סכינים. דוגמה לחפצי קרן נוכל למצוא בדברי המהרי"ל בהלכות הגעלה:

"יש סכינים שהקתא שלהם עשוי מקרן יש רבותינו אוסרין אותם בהגעלה משום דעל ידי הרותחין יתרכך הקרן ויתקלקל ויקפיד עליו מלהגעילו כדין וכל כלים עשויים מקרן. וכן איתא בא"ח על כפות עשויים מקרן".

 
מבנה הקרניים

הקרניים הן אחד מהמאפיינים החשובים של רוב המשפחות הנכללות בתת סדרת מעלי הגרה (Ruminantia) בסדרת שסועי פרסה (Artiodactylia) השייכת למחלקת היונקים. לקרניים יש תפקידים שונים בחיי בעלי החיים. יש מינים בהם לקרניים יש תפקיד בהגנה מפני טורפים אך בדרך כלל הקרניים משמשות בקרבות לתיחום הטריטוריה או במפגני חיזור.

בשורות הבאות אתייחס לשתי המשפחות החשובות בתת הסדרה והן: משפחת האיילים (Cervidae) ומשפחת הפריים (Bovidae) או נבובי הקרניים. משפחת האיילים כוללת מינים כמו אייל הצפון, אייל הכרמל, אייל נקוד, יחמור ועוד. ממשפחת הפריים מוכרים היטב מיני הבקר, צבי, יעל ועוד . אין לבלבל בין איל שהוא זכר הכבשים הנכלל במשפחת הפריים לבין אייל שהוא שמה של משפחה אחרת. בשרטוט 1 (בסוף המאמר) תוצג סכימה המתארת את מיון הפרסתנים בכלל ומעלי הגרה בפרט (3). 

בשפה העברית לא קיימת אבחנה בין סוגי קרניים אך למעשה קרני האיילים והפריים שונות מאד במבנן ואף זכו, בכמה שפות, לשמות שונים. באנגלית נקראות קרני האיילים antlers וקרני הפריים horns. קרני האיילים עשויות מרקמת עצם המתפתחת אחת לשנה מבסיס גרמי המצוי על עצמות המצח. העצם גדלה ועמה גדלים העור המקיף אותה וכלי דם המזינים את העצם ואת העור שעליה (תמונה 2). לקרני האיילים הסתעפויות שמספרן וגודלן תלוי במין האייל, בגילו ובמצב תזונתו. בהגיע הקרן לגודלה הסופי באותה השנה מצטמקים כלי הדם שבבסיסה, העור מתייבש ונושר קרעים-קרעים ונותרת קרן העשויה מעצם בלבד (תמונה 3). בעל החיים מחיש את הסרת העור על-ידי חיכוך הקרן בעצמים קשים כאבנים וגזעי עצים. תהליך זה מסתיים בדרך כלל לפני עונת הרבייה, ואז משמשות הקרניים, שעתה מבהיקות בלובנן, למלחמות בין הזכרים או להפגנת כוח בעת שמירה על גבולות הטריטוריה. בתום עונת הרבייה נושרות הקרניים כתוצאה מהיווצרות רקמת ניתוק בבסיסן וזמן מה אחר כך צומחות קרניים חדשות במקום הקרניים שנשרו. ברוב מיני האיילים רק הזכרים נושאים קרניים, אך באייל הצפון יש קרניים גם לנקבות.

קרני הפריים שונות מאוד מקרני האיילים והן בנויות משתי שכבות: א. ליבת הקרן. החלק הפנימי העובר כמעט לכל אורך הקרן ועשוי עצם חלולה שהיא המשכה של עצם המצח. ב. נדן הקרן. צפוי קרטין (חומר קרני-חלבוני הדומה לחומרים הבונים את הציפורניים והשערות) קשיח העוטף את העצם ויוצר כעין שפופרת (שופר) או נדן העוטף את ליבת הקרן הגרמית. בניגוד לפריים הרי שבאיילים העצם עטופה בעור ולא בקרטין. לאחר מות בעל החיים ניתן להפריד את ציפוי זה ולהסיר אותו מעל ליבת העצם (תמונה 4). הקרטין מופרש על ידי תאים מיוחדים הממוקמים על עור הגולגולת ומסודרים בצורת טבעת סביב הבסיס הגרמי של הקרן. כפי שהתאים בקצה האצבע מפרישים את הציפורן כך תאים אלו מפרישים את הקרן ולכן תוספת הגידול היא בצורת טבעות המתווספות לבסיס הקרן.

קרני הפריים גדלות באופן רציף אך בקצב משתנה במהלך כל החיים. הן אינן מתחלפות במהלך החיים ואין להן הסתעפויות. צורתן של קרני הפריים, אורכן ועוביין תלויים במין החיה, בגילה ובזווגה. לפרטים צעירים ולנקבות יש בדרך כלל קרניים קטנות יותר מאשר לזכרים (תמונות 5-6). לרוב יש לפריים רק זוג קרניים אחד, אך יש סוג אחד, שהוא בעל ארבע קרניים. יש גם גזעים של כבשי בית ועזי בית שגם להן 4 קרניים. בנוסף לאיילים ולפריים יש קרניים בקבוצות אחרות של מעלי גרה אך הן שונות במבנן. אצל הג'ירף, למשל, עשויות הקרניים מעצם מכוסה עור והן אינן מתחלפות במהלך החיים. לג'ירף יש בדרך כלל שתי קרניים צדדיות ואחת מרכזית, אך לעתים יש לו שתי קרניים נוספות. בשרטוט 2 מובא סיכום ההבדל בין משפחת הפריים והאיילים.
 

תמונה 2.  קצה קרן איל אדמוני - ניתן להבחין בעור הקטיפתי העוטף את העצם.    צילם:  Mehmet Karatay		תמונה 3. גולגולת איל נקוד		תמונה 4.  קרן צבי  - בסיס העצם ומימינו הנדן המופרד.

 

תמונה 5.  אייל נקוד – שמורת "שיר השירים" בכפר עציון                  מימין:  קרני  זכר  לאחר התקלפות העור.		תמונה 6. כבש מופלון - זכר בוגר       צילם:  Volker.G

 

תמונה 7.  יעל נובי - נקבות       צילמה: תהילה רענן		תמונה 8. יעל נובי - זכר          צילמה: תהילה רענן

ההבדלים במבנה קרני הפריים והאיילים מכתיבים את אופן השימוש בהם. כאמור, קרן משפחת הפריים חלולה (שופר-שפופרת) ולאחר הסרתה מבסיס העצם אליו היא מחוברת היא מתאימה לשמש ככלי קיבול. לעומת זאת קרן האיילים עשוייה מעצם אטומה ולכן אינה מתאימה לשמש לנגינה (4) או ככלי קיבול. מקרניים אלו ניתן לגלף חפצים שונים בעלי חללים קטנים בלבד.

 

שרטוט 1. הטקסונומיה (מיון) של הפרסתנים  

שרטוט 2.  
 

 

---

(1) בספרות חז"ל אנו מוצאים את המונח "קרן" כמבטא סכום ראשוני או עיקרי שאליו מתווספים רווחים שהם ה"פירות". "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא.
(2) קשה להניח שהשתמשו בקרניים של מינים אחרים ממשפחת הפריים כמו הצבי, הדישון או היעל משום שהן ארוכות מדי או שפתחן צר מדי ולכן אינן נוחות לשימוש.
(3) על הסיסטמטיקה של מעלי הגרה בכלל ראה: מ' דור, לכסיקון זאולוגי – בעלי חוליות, הוצאת דביר, תל אביב תשל"ו, עמ' 442-443, מ' כסלו 'בחינת הזיהויים של עשרת מיני מעלי-הגרה הטהורים על פי הטקסונומיה', סיני קכ"ה תש"ס, עמ' רט”ז-קכ"ה.
(4) להלכה נפסק ששופר העשוי מקרני אייל פסול לתקיעת שופר גם בדיעבד אך הכנת שופר באופן זה עלולה להיות מלאכה כמעט בלתי אפשרית. נכתב בשו"ע (או"ח, תקפ"ו סימן א'): "שופר של ראש השנה מצותו בשל איל וכפוף ... ושל פרה פסול בכל גוונא וכן קרני רוב החיות שהם עצם אחד ואין להם מבפנים זכרות פסולים".

 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)