סקר
המסכתות הקצרות שבסדר מועד





 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 771

 

"וש"מ היתר זריקה שנינו"

מעילה ה ע"א


המקדש דוד [סי' ז' אות ה'] חוקר בדין זריקה מוציאה מדין מעילה, האם זה גזירת הכתוב שכיון שאמרה התורה הדם יזרק והבשר יאכל, שזריקת הדם מתירה את הבשר לאכילה, וכיון שהבשר מותר באכילה אחר הזריקה על כרחך שהבשר יוצא מידי מעילה על ידי הזריקה, וזהו היתר בפני עצמו דזריקה מוציאה את הבשר מידי מעילה, או שזה משום הדין הכללי, שכשנעשתה מצותו יצא הקרבן מידי מעילה. ומביא מהגמרא לקמן [י ע"א] ששם מבואר, שהכל מודים שאם נהנה מבשר קדשים קלים שנטמא אין מועלין בהם, ואף על פי שיש בהם מצות שריפה, ובתוספות ביאר שהטעם הוא, משום שאף שהם מחויבים בשריפה, מכל מקום הם נחשבים שנעשתה מצותם, שאין מועלין בהם. ומוכח מדברי תוספות אלו, שהטעם שהזריקה מפקיעה מידי מעילה אין זה דין מיוחד לעצמו, שהזריקה מוציאה מידי מעילה. אלא זה בכלל ההלכה היסודית של אין לך דבר שנעשה מצותו ומועלין בו. וכשנעשתה הזריקה שהיא מצותו ותכליתו של הקרבן נעשית מצותו של הקרבן ושוב אין מועלין בו, שהזריקה היא דין בעצם הקרבן שהקרבן טעון זריקה. וכשנעשית בקרבן הזריקה, נפקע אף מהבשר דין מעילה כיון שנעשית מצותו.

והוא ממשיך לבאר שם שזהו הטעם שבאימורים וכן בקרבן הקרב כליל למזבח יש בהם מעילה, כיון שעדיין לא נעשית מצוותם ויש עדיין על האימורין ועל בשר העולה מצות הקטרה למזבח, על כן לא יצאו מדין מעילה. וביאר בזה את הסוגיא בדף ה. אם מדובר כאן על היתר שחיטה או היתר זריקה. עכ"ד.

ואמנם בדברי הרמב"ם בהלכות מעילה [פרק א', הלכה ב'] משמע, שיציאת הקרבן מידי מעילה הוא משום שהזריקה פעלה שהקרבן יותר לאכילה, אין שייך בו מעילה. שהרמב"ם כתב דברים שהותרו לאכילה מן הקרבנות, כגון בשר חטאת ואשם, אחר זריקת דמן וכו', אין בהם מעילה, ומשמע שההיתר באכילה הוא המתיר.

[שיעורי היום]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר