טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
כמין שני טפי מרגליות היו תלויות לאהרן - צדפת הפנינים
"ת"ר: כשמן הטוב היורד על הראש וגו' - כמין שתי טיפין מרגליות היו תלויות לאהרן בזקנו. אמר רב כהנא, תנא: כשהוא מספר עולות ויושבות בעיקרי זקנו, ועל דבר זה היה משה רבינו דואג, שמא חס ושלום מעלתי בשמן המשחה? יצתה בת קול ואמרה: כטל חרמון שיורד על הררי ציון, מה טל אין בו מעילה, אף שמן שיורד על זקן אהרן אין בו מעילה וכו'" (הוריות, יב ע"א).
שם עברי: פנינה שם באנגלית: Pearl השם במקורות: מרגלית, מרגניתא
נושא מרכזי: מה מבנה והרכב המרגלית?
לריכוז נושאים וקישוריות על צדפת הפנינים הקש\י כאן.
את המרגלית או המרגניתא אנו פוגשים בתלמוד פעמים רבות כשמה של אבן יקרה. בשנים מהאיזכורים למדנו על מציאת אבן יקרה זו במעי דג. כך קרה לבנו של יוסף בן יועזר כאשר קנה דג לאשתו וליוסף מוקיר שבת כשכר מצווה (ראה במאמר "זבין לה ביניתא"). מרובם של האיזכורים לא ניתן ללמוד על מהותה של האבן והפרט היחיד שניתן לומר עליה בוודאות שהיא אבן יקרה. מקובל לומר שמרגניתא היא הפנינה (Peal) וייתכן שנוכל לאושש סברא זו מסוגייתנו וסוגיות נוספות. המרגניתא מוזכרת בהקשרים ימיים דבר שמוביל אותנו אל הפנינים המופקות מרכיכות ימיות ובעיקר הסוג של צדפת הפנינים. מספרת הגמרא על שלושה נמלים שבשנים מהם הוציאו מקרקעית הים אלמוגים ואילו בשלישי העלו מהים מרגניתא כלומר פנינים. "תלת פרוותא הויין, תרתי בי ארמאי, וחדא דבי פרסאי. דבי ארמאי מסקן כסיתא, דבי פרסאי מסקן מרגנייתא, ומקרייא פרוותא דמשמהיג" (ראש השנה, כ"ג ע"א). רש"י במקום: "מסקן מרגנייתא - מקרקעית הים, על ידי בר אמוראי". בתאור מרכיבי הנוסחה הכימית להעברת כתמים במסכת נדה מצאנו: "ואשלג: אמר שמואל, שאלתינהו לנחותי ימא, ואמרו אשלגא שמיה, ומשתכח ביני נקבי מרגניתא, ומפקי לה ברמצא דפרזל" (נדה ס"ב ע"א). גם כאן ברור ההקשר הימי אם כי לא ברור מהו האשלגא. גם במאמר מאן לימא לן דלא שחקי ליה מרגניתא בפורטל הדף היומי מצאנו תמיכה חזקה לכך שאכן מרגלית היא פנינה. במאמר הנ"ל ניתן למצוא תאור מפורט של צדפת הפנינים ומבנה הפנינה.
גם מסוגייתנו ניתן לדלות מידע על אופי המרגלית. הברייתא מתארת את מראה השמן הזולג מזקנו של אהרון ומתארת אותו כטיפי מרגליות - "כמין שני טפי מרגליות". מבין כל האבנים היקרות תאור ה"טיפה" קשור אך ורק לפנינה. כל אבני החן, ללא קשר לערכן הכספי, הן גבישים אנ-אורגניים (גבישים לא אורגניים(1)) שצורתם נקבעת על ידי אופי הקשרים הכימיים שבין סריגי הגביש. מבנה גבישי הוא הסידור היחידי של האטומים בגביש. המבנה הגבישי מורכב מיחידה בסיסית של מקבץ אטומים, בעל מבנה פנימי התלוי באופי האטומים המרכיבים אותו, החוזר באופן מחזורי בסידור תלת ממדי המרכיב סריג. כאשר גביש נשבר השבירה מתרחשת לאורך משטחי חולשה (קשרים כימיים חלשים יותר) ולכן שטח הפנים שלו הוא בעל מבנה זוויתי הנובע מסדור האטומים בסריג. פני השטח עשויים להראות כאוסף משטחים משושים או פירמידות ועוד. לדוגמה ראו את מבנה גביש מלח הבישול (הכדורים הכתומים הם אניוני הכלור והירוקים - קטיוני נתרן). כאשר מעבדים אבן יקרה ומכינים אותה, בעזרת סיתות עדין, לשיבוץ, נשברים פני השטח בהתאמה למבנה הסריג אך לא מתקבלים משטחים עגולים. בתמונה 2 ניתן לראות את פני השטח של יהלום המסותת באופנים שונים.
"פנינים הן התכשיט היקר היחידי אותו מקבל האדם מן הטבע כשהוא מושלם. אין מלטשים פנינים. אין חותכים אותן ואין משנים את צורתן איש אינו מתיימר לשפר שלמות" (מתוך מאמר מאת יעקב שקד).
המבנה העגול, הביצתי ואף מבנה סגלגל (תמונה 3) מאפיין את הפנינים הנוצרות על ידי צדפת הפנינים. הן מפרישות חומר גירני הנקרא דר כתוצאה מגרוי על ידי עצם החודר לתוכן כמו למשל בעל חיים טפיל או גרגיר חול. ההפרשה משמשת כדרך לנטרל את השפעת העצם הזר על ידי עטיפתו בדר. חומר זה הוא גיר בהרכב מינרלי של קלציט וארגוניט המעורב בחלבון קרני קשה הנקרא קונכיולין. ההפרשות נערמות זו על זו בשכבות ויוצרות במשך הזמן כדור מבריק בגוונים שונים כמעט בכל צבעי הקשת. צורת הפנינה נקבעת במידה רבה על ידי מיקומה בתוך הצדפה והיא עשוייה להיות כדורית לגמרי או סגלגלה.
 |
|
 |
|
תמונה 3. צילם: Bruno.Menetrier
|
|
תמונה 4. הפנינה כפי שהיא נראית לפני הוצאתה מהצדפה – שימו לב לדמיון לטיפה |
 |
|
.jpg) |
|
אבן ספיר גולמית ממדגסקר מקור |
|
המבנה המרחבי של גביש הספיר מקור: NIMSoffice
|
(1) תרכובת אורגנית היא תרכובת המכילה אטומי פחמן ומימן הקשורים זה לזה. המונח תרכובת אורגנית נטבע במאה ה – 19 כאשר האמינו שתרכובות מעין אלו מסונתזות אך ורק על ידי אורגניזמים אך מאז הוכח שניתן לייצר במעבדה תרכובות "אורגניות" רבות.
לעיון נוסף:
פורטל הדף היומי:
מאן לימא לן דלא שחקי ליה מרגניתא
זבין לה ביניתא קרעה אשכח בה מרגליתא
מי משכחת מרגניתא תותה
עבד נוקב מרגלית
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
.jpg)
