הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטוי: "לאפוקי מדרב..."

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

כריתות ב ע"ב

גמ'. מניינא למה לי? א"ר יוחנן: שאם עשאן כולן בהעלם אחת - חייב על כל אחת ואחת. ותו, הא דתנן: אבות מלאכות מ' חסר אחת, מניינא למה לי? שאם עשאן כולן בהעלם אחת - חייב על כל אחת ואחת. תו, הא דתנן: ד' מחוסרי כפרה, מניינא למה לי? לאפוקי מדר' אליעזר בן יעקב, דאמר: ה' הוי; דתניא, ר' אליעזר בן יעקב אומר: גר מחוסר כפרה עד שיזרק דם עליו, אהכי תנא: ד'. תו, הא דתנן: ד' מביאין על הזדון כשגגה, מניינא למה לי? לאפוקי מדרבי שמעון; דתניא, רבי שמעון אומר: שבועת הפקדון לא ניתן זדונה לכפרה, אהכי תנא: ד'.

1.
סוגיה זו מעניינת במיוחד. במשנתנו מקיפים תכנים של "ש"ס" שלם – מגוון עצום של נושאים עם יסודות החיוב שלהם.

2.
גם הגמרא על המשנה ערוכה במבנה מעניין שנראה על פניו שנערך על ידי "עורך הגמרא" [יהיה מי שיהיה: רב אשי / תלמידיו/ הסבוראים]. בסוגיה הראשונה רואים את עריכת האמוראים על ידי הביטוי "ותו, הא דתנן..." שחוזר על עצמו בכל הסוגיה במעבר מנושא לנושא.

3.
באחת השאלות לגבי המניין של מחוסרי כפרה עונה הגמרא שהמניין [במשנתנו] של 4 מחוסרי כפרה מלמדנו: "לאפוקי מדרבי אליעזר בן יעקב". הסבר: בפשטות משמע שרבי אליעזר בן יעקב סובר שיש 5 "מחוסרי כפרה", ומשנתנו טוענת שיש רק 4 מחוסרי כפרה.

4.
המחלוקת היא במשנה בדף ט:

/מתני'/. ארבעה מחוסרי כפרה, וארבעה מביאין על הזדון כשוגג. ואלו הן מחוסרי כפרה: הזב, והזבה, והיולדת, והמצורע; רבי אליעזר בן יעקב אומר: גר מחוסר כפרה עד שיזרוק עליו הדם, נזיר - ליינו ותגלחתו וטומאתו.

... ר"א בן יעקב אומר: גר מחוסר כו'. ות"ק מאי טעמא לא תני גר? כי קתני מדעם דמישרי למיכל בקדשים, גר כי קא מייתי קרבן, לאכשורי נפשיה למיעל בקהל.

מהגמרא משמע שאין מחלוקת במשנה לגבי הדין שגר נחשב מחוסר כפרה ואסור לו לאכול מקדשים עד שיזרק הדם של הקרבן שהוא מביא, כמו שאר הנמנים שאסורים בקדשים עד שיביאו קרבן חטאת למרות שלא חטאו. אלא יש סיבה מדוע חכמים לא מונים במשנה את הגר.

5.
לפי זה יוצא, שגם במשנתנו שחכמים לא מונים את הגר אין זה בגלל שחולקים על רבי אליעזר בן יעקב. לפי זה הביטוי "לאפוקי מדרבי..." אין משמעותו מחלוקת בדין, אלא עניין "טכני" שגרם לאי הכללת הדוגמא של הגר בקבוצת "מחוסרי כפרה".
הערה: גם במשנתנו וגם במשנה בדף ט חכמים הם "תנא קמא". [/"תנא קמא"=חכמים/]

6.
משמעות הביטוי "לאפוקי מדרב..." היא, שאין הלכה כאותה דעה, אבל בסוגייתנו לא קשור לפסיקת הלכה, כי אין מחלוקת בעצם הדין. ניתן לומר שמשמעות הביטוי הוא כפשוטו "לאפוקי" = "להוציא" – להוציא אותו מהרשימה בגלל סיבה כלשהי. בסוגייתנו מדובר שגר יצא מהרשימה בגלל שהוא מיוחד במינו שלא יכול לבוא בקהל בלי הקרבן.