מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

הקדשת ביכורים לאחר החורבן

"השקלים והביכורים אין נוהגים אלא בפני הבית. המקדיש שקלים וביכורים הרי זה קודש. ר' שמעון אומר: האומר ביכורים קודש, אינם קודש" (משנה שקלים ח, ח). בירושלמי (שקלים כב ע"א) נאמר: "הא שקלים קדשו? רבי שמעון בן יהודה אמר, משם רבי שמעון: בין אילו ובין אילו לא קדשו".

לפני כשמונים שנה, החלו לחוג בחג השבועות או בשבתות הסמוכות לחג, בקיבוצי עמק יזרעאל, את: "חג הביכורים". היה זה ביטוי טקסי וסמלי, להתחדשות הישוב היהודי בארץ והפרחת השממה. הראי"ה קוק, קרא לחגיגות אלה: "זכר הבכורים" (בספר: בכורי הארץ, מכון התורה והארץ, כפר דרום תשס"ג, עמ' 37-36), עם זאת שהוא כמו גם רבנים אחרים, מחו על חילול השבת והחג שהיה כרוך בכך, ואף פעלו למנוע זאת (שם). לפיו, לא חל שם ביכורים על הפירות הללו, מפני שהפירות שהובאו לטקסי הביכורים, לא היו בהכרח משבעת המינים, וכדוגמת אותו אדם שהביא לרב ענן דגים קטנים כביכורים, שאין בהם קדושה (כתובות קה ע"ב). וכתב עוד: "בבכורים לקרן הקיימת לישראל, שעצם הענין מוכיח שהוא כדי לגאול את הארץ, יכול להיות שגם לכתחילה אין בזה בית מיחוש, ובפרט שלדעת הרב עובדיה מברטנורא הלא קיימא לן כר' שמעון" (שו"ת משפט כהן סי' נז).

הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל (שו"ת משפטי עוזיאל, מהדורא תנינא, יו"ד סי' ק), השיב לחברי הקיבוץ הדתי שחגגו אף הם חגיגות אילו, שהלכה כר' שמעון שהמקדיש בכורים בזמן הזה אינם קודש, אלא שכשם שנהגו לומר על מטבעות- זכר למחצית השקל: "מזה נלמד לביכורים שמותר לעשות זאת באמירת 'זכר לביכורים' וכהוראת הגאון מהרי"ק (=הראי"ה קוק) זצוק"ל, ויש בזה צד חיובי לזכור את חורבן המקדש ולאמץ תקותנו לבנינו". ומסקנתו: "אין להמנע מחגיגה זאת, שיש בה הודאה לשעבר, ותפילה לעתיד ותחזינה עיננינו בשובך לציון כבתחילה, וכך נאה ומחויב עלינו לזכור את חורבן ירושלים והמקדש בראש כל שמחותינו בכדי שנזכה לשמוח בבנינה". (בהרחבה בספרי: מועדי יהודה וישראל, "חגיגות ביכורים לאחר החורבן", עמ' 526-507).