סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

 

מפרישין כהן גדול מביתו


"שבעת ימים קודם יום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו" (יומא ב ע"א). בגמרא נחלקו מה מקור הדין. ריש לקיש לומד זאת מהכנות משה רבנו לקראת מעמד הר סיני: " 'וישכן כבוד ה' על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים, ויקרא אל משה ביום השביעי' (שמות כד, טז). ... זה בנה אב, שכל הנכנס במחנה שכינה, טעון פרישת ששה". ר' יוחנן לומד זאת מפרישת אהרון ובניו בימי המילואים "כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם" (ויקרא ח, לג-לד)- כאשר עשה בימי המילואים, כן יעשה ביום הכפרה. " 'לכפר' - אלו מעשה יום הכפורים" (יומא ג ע"ב).

הרב יוסף דב סולוביצ'יק (קונטרס עבודת יום הכיפורים, עמ' טו), מסביר שלפי ריש לקיש הלימוד מעמידת משה רבנו בהר סיני הוא, שכל הבא לפני השכינה, זקוק להכנה והכשרה לעצם עמידתו לפני ה', שהרי בשעת מתן תורה היה להר סיני דין מקדש, ומשה רבנו רק עמד לפני ה', ולא עבד עבודת כהונה כלשהי. לפי ר' יוחנן הלימוד מאהרון ובניו בימות המילואים הוא, שיש להתכונן ולהתחנך בעבודת הקרבנות לקראת העבודה העתידה, וכפי שאכן התכונן הכהן הגדול באותם ימים לקראת עבודת יום הכיפורים.

הרב רא"ם הכהן ("הפרשת כהן גדול שבעת ימים קודם יום הכיפורים", בתוך: בהיותו קרוב, אור עציון תש"ס, עמ' 313-312), מסביר שבמעמד הר סיני משה עלה להר, ואילו בימי המילואים השכינה ירדה למקדש. ר' יוחנן סובר שיוה"כ דומה יותר ליום השמיני מפני שגם ביו"כ יש תהליך שמטרתו החזרת השכינה לאחר שעם ישראל והמקדש הסתאבו בטומאה, ואילו ריש לקיש רואה את עיקר עבודת יו"כ בכניסת הכהן הגדול לפני ולפנים המקביל לעלית משה להר. אפשרות שניה היא שריש לקיש – שגם בחייו הפרטיים היה בעל תשובה- רואה בכח התשובה אפשרות לחזור אל נקודת הראשית, וכך הוא הכהן הגדול לאחר התמודדות עם החטא, כמשה העולה להר. ואילו ר' יוחנן מדמה זאת לירידת השכינה בימי המילואים, שמאז היא נמשכת ונוכחת בקביעות.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר