סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

משנתו המוחלפת של שמואל / יעקב צ. מאיר

תמורה כב ע"ב

פורסם במדור "שולי הדף" במוסף 'שבת', מקור ראשון


אדם הפריש חטאת והחטאת אבדה, הפריש חטאת אחרת על פניה והנה נמצאה החטאת הראשונה. עתה שתי חטאות כשרות לפניו. מה יעשה? מחלוקת רבי וחכמים, 'אחת מהן תקרב חטאת והשניה תמות, דברי רבי, וחכמים אומרים אין חטאת מתה, אלא משנמצאת מאחר שכפרו הבעלים'. לדעת רבי עליו להקריב אחת והשניה תמות, ואילו לדעת חכמים השניה תרעה עד שתסתאב, תימכר ויפלו דמיה לנדבה, אלא אם כן תימצא האבדה רק אחרי שהוקרבה החטאת השניה ונזרק דמה, במקרה זה יסכימו חכמים עם רבי והחטאת הראשונה תמות. כך או כך יכול האדם לבחור איזו מן החטאות יקריב.

אך מן הירושלמי עולה מסורת אחרת. הירושלמי מעלה שאלה דומה לגבי קרבן הפסח, 'הפריש פסחו ואבד והפריש אחר תחתיו, לא הספיק להקריב את השיני עד שנמצא הראשון והרי שניהן עומדין' (ירושלמי פסחים, פ"ט ה"ו) מה יעשה? אחת הדעות שמביא הירושלמי בסוגיה היא דעת שמואל, 'ותני שמואל (כן), בורר את היפה שבהן והשיני ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים בששה עשר'. כדי להסביר את דעתו של שמואל, המנוגדת לדעות הקודמות לו, מביא הירושלמי את המשנה שלנו. אמנם כאן מדובר בפסח ואצלנו בדין חטאת, כאן יוקרב הפסח המיותר שלמים ואצלנו ירעה עד שיסתאב או ימות, אך המקרה דומה ולכן לומד הירושלמי מכאן לכאן.

אבל הבדל אחד קריטי יש בין משנתנו כפי שמביא אותה הירושלמי לבין המשנה המוכרת לנו. הירושלמי מביא את המשנה ב'גירסת שמואל', בה הדעות הפוכות, '...ושמואל תניתה כשיטתיה, דתני רבי אומר, אין חטאת [מתה] אלא שנמצאת מאחר שכיפרו הבעלים...' רבי אומר שהחטאת מתה רק אם נמצאת אחרי ההקרבה, ומכאן שאם נמצאת קודם לכן – תרעה עד שתסתאב. חכמים, לפי שמואל, אוחזים בסברה ההפוכה – שיש להמית את החטאת השניה גם אם נמצאה קודם ההקרבה.

שמואל נולד בבבל, למד אצל אביו בנהרדעא ואצל ר' יהודה בן בתירא בנציבין. אחר כך עלה לארץ ישראל ושימש את רבי. למשניות רבות שגורות על פיו בגירסה שונה, ולא פעם מכילות גירסאותיו הבדלים דווקא בדעותיו של רבו, עורך המשנה.

את דעתו של שמואל עצמו בסוגיה אנו מכירים מסוגיית הבבלי בפסחים צז., בה מובאת המשנה כסדרה המוכר לנו, 'שמואל כרבי סבירא ליה, דאמר אבודה למיתה אזלא'. שמואל סובר כדעת המיעוט של רבו ואולי כאן טמונה הסיבה להחלפת הדעות. כלל נקוט בידינו, 'הלכה כרבי מחבירו' (פסחים כז.), כאשר חולק רבי עם תנא אחר בן דורו הלכה כרבי, אך כאשר חולק רבי עם חכמים, הלכה כחכמים. כדי שההלכה תיפסק כרבי צריך שמואל לאבד את שמו של רבו, להפוך את ההלכה, לא להביא גאולה לעולם, וכך לגרום שההלכה תיפסק כרבי.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר