הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטוי: "תנא קמא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

ערכין לב ע"א

מתני'. כל שהוא לפנים מן החומה הרי הוא כבתי ערי חומה, חוץ מן השדות; ר' מאיר אומר: אף השדות. בית הבנוי בחומה - ר' יהודה אומר: אינו כבתי ערי חומה, ר"ש אומר: כותל החיצון היא חומתו." 

1.
הרמב"ם פוסק כדעה הראשונה במשנה. מיהו בעל דעה זו? בדרך כלל מדובר ברבי מאיר, אבל כאן רבי מאיר מוזכר בהמשך המשנה.

2.
ה"כסף משנה" קורא לו "תנא קמא" והרדב"ז קורא לו "רבנן".

3.
ונראה לומר שאינם חולקים אלא שניהם מתכוונים לומר, שכוונת המשנה היא שרבי יהודה הנשיא התכוון לפסוק כדעה ראשונה, ולכן סתמה. אבל לא סתם אותה כרבי מאיר אלא יתכן שדעה זו נאמרה על ידי תנא בודד ורבי יהודה הנשיא חפץ לפסוק כאותו תנא ולכן "סתם" חלק זה במשנה [ניתן לכנותו "תנא קמא"] כדי ללמדנו שכך הלכה, וכאילו מדובר ב"רבים" שכך אמרו, והכלל הוא "הלכה כרבים".

4.
ועדיין יש לשאול: יש פעמים שהפרשנים אומרים שאם לא מוזכר שם של "תנא קמא" הרי שאם בן מחלוקתו הוא רבי מאיר, הרי שתנא קמא הוא רבי יהודה. ואם הדבר נכון הרי גם אז הכלל הוא שהלכה כרבי יהודה נגד רבי מאיר. ומדוע "רבי" השמיט את שמו של "רבי יהודה" [ועוד שבהמשך המשנה מוזכרים רבי מאיר ורבי יהודה]? ולכן יש לומר שבאמת במשנתנו ה"תנא קמא" הוא "חכמים" [קבוצת חכמים ולא חכם יחיד].