"אמר קרא כבש בן שנתו - שנתו שלו ולא שנתו של עולם"

ערכין יח ע"ב

הקשה האבן עזרא (פרשת תזריע) מנין לדרוש שבן שנתו היינו בתוך שנתו ולא כפשוטו שכבר עברה עליו שנה? ותירץ מהרי"ל דיסקין (חידושים על התורה, שם) שאם הייתה הכוונה לבן שנה ממש, אם כן לא היו צריכים פסוק לפסול שאינו בן שמונה ימים. שכיון שעוד לא מלאה לו שנה פסול. ורק לכשאמרו שבן נשתו - היינו בתוך שנתו, אם כן צריך פסוק מיוחד לומר שעליו להיות בתוך שנתו, אבל לאחר שמונה ימים מעת לידתו.