הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטוי: "מתניתין דלא כרבי"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

ערכין לא ע"א

גמ'. מתני' דלא כרבי; דתניא, רבי אומר: ימים - אין ימים פחות משנים. ורבנן האי ימים מאי עבדי ליה? מיבעי ליה מיום ליום. ורבי, מיום ליום מנא ליה? נפקא ליה +ויקרא כ"ה+ מעד תום שנת ממכרו. ורבנן? ההוא מיבעי ליה: שנת ממכרו שלו, ולא שנת של מנין עולם, וימים מיבעי להו למעת לעת, דאי מעד תום שנת ממכרו, הוה אמינא: מיום ליום אין, מעת לעת לא, כתב רחמנא ימים. ורבי, מעת לעת מנא ליה? נפקא ליה מתמימה. ורבנן? ההוא מיבעי ליה לעיבורה. ורבי נמי הא מיבעי ליה לעיבורה! הכי נמי, מיום ליום ומעת לעת מעד תום שנת ממכרו נפקא." 

1.
הגמרא קובעת שמשנתנו סוברת שניתן לגאול את הבית מיד לאחר שנמכר, ושלא כרבי שאומר שאין יכול לגאול לפני שעברו לפחות יומיים.

2.
לעצם ציון העובדה שהמשנה לא כ"רבי" יש חשיבות, שהרי המשנה נערכה על ידי "רבי". ומבחינת ההלכה הכלל הוא שהלכה כחכמים נגד "רבי". וסתם משנתנו דינה שווה – כך בפשטות – כ"חכמים". [רבי יהודה הנשיא [="רבי"] הוא סתם את המשנה.]

3.
הביטוי "מתניתין דלא כרבי" מלמד שהלכה לא כ"רבי".

4.
וכן משמע ב"יד מלאכי", סעיף תז:

"מתניתין דלא כי האי תנא - כל היכא דקאמר הכי - קאי במסקנא, מדלא קאמר לימא מתניתין דלא כי האי תנא,... "

5.
ויש לשאול לפי דברינו לעיל הרי ברור שהלכה לא כ"רבי" כי הלכה היא כ"רבים" – כמשנתנו, ומדוע צריך ביטוי נוסף שידגיש זאת?

6.
ונראה לומר: בברייתא שבה מובא דינו של "רבי" לא מובאת דעת חכמים ולא אף דעה חולקת, ולכן נראה היה לומר, שזו דעה מוסכמת ולכן ההלכה לא תהיה בהכרח כ"סתם" משנתנו. לכן בא "עורך הגמרא" וקובע שהלכה לא כ"רבי" ולכן הוא משתמש בביטוי "מתניתין דלא כרבי".

6.1
הסבר נוסף: בסוגייתנו יש דיון "שווה" בין דעת "רבי" לדעת חכמים, ולכל אחד מהם יש דרשות פסוקים להוכחת דעתו, לכן נראה היה שדעת "רבי" לא נדחית, לכן "עורך הגמרא" משתמש בביטוי "מתניתין דלא כרבי" לגלות לנו את הכרעתו.