הנהג היובל בפני הבית? / יעקב צ. מאיר

ערכין כט ע"א

פורסם במדור "שולי הדף" במוסף 'שבת', מקור ראשון

בסוגייתנו לומדת הגמרא, 'אין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג, שנאמר "עד שנת היובל יעבוד עמך"... אין בתי ערי חומה נוהגין, אלא בזמן שהיובל נוהג, שנאמר "לא יצא ביובל"'. עבד עברי משתחרר בשנת היובל, משום כך מסיקה הגמרא שכאשר אין היובל נוהג אין גם עבד עברי. בתי ערי חומה הם בתים המצויים בתוך ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון. אדם המוכר בית כזה רשאי לפדותו בתוך שנה מיום המכירה, אך אם לא פדה אותו הריהו מפסידו לצמיתות והבית אינו חוזר לבעליו גם בשנת היובל. מכיוון שהיובל אינו משפיע על בית עיר חומה, מבינה הגמרא שעליו לחול על בתים רגילים, וכאשר אין היובל נוהג לא יחול דין בית עיר חומה.

האם נהגו הלכות היובל בזמן בית שני? מחלוקת רש"י ותוספות היא בגיטין לו ע"א. רש"י טוען בפשטות, '...דבבית שני הואיל ולא היה יובל נוהג לא נהגו שמיטין מדאורייתא...', אך רבינו תם, בתוספות ד"ה 'בזמן שאתה משמט' ובספר הישר סימן קכג, יוצא למסע איסוף הוכחות מקיף ומבריק להוכיח שסבו טעה.

בכריתות יא ע"א מסופר על הקרבן שמביא הבא על שפחה חרופה – שפחה שחציה שפחה וחציה בת-חורין, המאורסת לעבד עברי. אם ניתן להביא קרבן על שפחה חרופה ישנו עבד עברי בזמן הבית, ואם ישנו עבד עברי הרי שהיובל נוהג. הוכחה נוספת מביא רבינו תם מבתי עיר חומה. בעוד דפים ספורים נגיע לתקנת הלל הזקן. כדי שהקונה לא יסתתר וימנע מן המוכר לחזור בו תיקן הלל שהכסף ינתן בלשכה שבבית-המקדש ולמוכר מותר לפרוץ את הדלת ולהיכנס לביתו גם אם לא ימצא את הקונה. אם הלשכה קיימת והלל הזקן קיים ודין בית עיר חומה נוהג, ממילא נוהג היובל בזמן הבית. סוגייתנו הקושרת עבד עברי ובית עיר חומה ליובל היא המקור לשתי הוכחותיו של רבינו תם.

אבל מבט שני בסוגייתנו יגלה ששהקישורים בין דיני עבד עברי ובתי ערי חומה לבין קיום היובל ראויים לבחינה נוספת. שניהם עולים מדרשת פסוקים. לא היינו מוצאים לנכון לפקפק בלימודו של הבבלי מהפסוקים לולא היו בידינו כמה עדויות ישירות שהיובל לא היה נוהג בפני הבית. למשל, '...דתניא, משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט המנשה בטלו יובלות, שנאמר "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה", בזמן שכל יושביה עליה ולא בזמן שגלו מקצתן' (ערכין לב ע"ב). בירושלמי מובאת שמועה זו במפורש מפיו של ר' יהודה הנשיא (גיטין פ"ד ה"ג). היובל לא חל בפני הבית שכן בטל משגלו השבטים.

הוכחותיו של רבינו תם נכונות אך טענתו שגויה. גם דיני עבד עברי וגם דיני בתי ערי חומה נהגו בימי הבית. אך רבינו תם סבור היה, לפי סוגייתנו בערכין כט, שדיני עבד עברי ובית עיר חומה חלו רק בזמן שנהג היובל, ולא היא. למדנו, סוגייתנו הקושרת דיני עבד עברי ובתי עיר חומה לתחולת היובל איננה פרי מסורת ישירה מזמן בית שני אלא פרי לימוד אקדמי יצירתי בבית המדרש הבבלי. יותר משניתן ללמוד ממנה על הנעשה בארץ ישראל בתקופת הבית יש ללמוד ממנה כיצד תיארו לעצמם קדמונינו הבבליים את תקופת הבית. את המסורת הארצישראלית המדוייקת נמצא דווקא אצל... רש"י. (ר' י' בן-שלום, 'בית-שמאי', 297-298).