הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטויים: "למימרא"; "מתניתין דלא כרבי..."   

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

ערכין יג ע"ב

לא היו אומרים לא בנבל ולא בכנור אלא בפה כו'.
למימרא, דנבל לחוד וכנור לחוד,
לימא מתני' דלא כרבי יהודה! דתניא, רבי יהודה אומר: כנור של מקדש של שבעת נימין היה, שנאמר: +תהלים ט"ז+ שובע שמחות [את] פניך, אל תיקרי שובע אלא שבע; ושל ימות המשיח שמונה, שנאמר: +תהילים י"ב+ למנצח על השמינית, על נימא שמינית; של עולם הבא עשר, שנאמר: +תהילים צ"ב+ עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור, ואומר: +תהילים ל"ג+ הודו לה' בכנור בנבל עשור זמרו לו שירו לו שיר חדש!
אפילו תימא רבי יהודה, לעולם הבא איידי דנפישי נימין דידיה נפיש קליה כי נבל, קרי ליה נבל." 

1.
הגמרא מסיקה ["למימרא"] מלשון המשנה, שנבל וכינור הם שני כלים שונים, והגמרא טוענת שלכאורה מסקנה זו לא כדעת רבי יהודה בברייתא, ובסוף הסוגיה אומרת הגמרא שגם רבי יהודה מסכים לזה שנבל וכינור הם שני כלים שונים.

2.
שאלה על שאלת הגמרא: משנתנו הרי היא "סתם משנה" וברור שהלכה כמותה, ומה בכך שהיא איננה כרבי יהודה?

3.
יתכן לומר, שמכיון שלא מצינו בברייתא מי שחולק על רבי יהודה, אזי ניתן לומר שדעתו מוסכמת על חכמים ולכן יש להקשות ממשנתנו.

4..
ואולי ניתן לומר: "רבי יהודה" היה המומחה – בתקופת התנאים – להסטוריה של בית המקדש [לא נמצאת תחת ידי ההוכחה לכך, ואולי על סמך המקור הבא: מסכת ברכות דף יט עמוד א: "...דתנן, אמר רבי יהודה: חס ושלום שעקביא בן מהללאל נתנדה, שאין עזרה ננעלת על כל אדם בישראל בחכמה ובטהרה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל, אלא את מי נדו - את אלעזר בן חנוך שפקפק בנטילת ידים"], ולכן לדעתו בנושאים הקשורים למציאות בבית המקדש יש משקל גבוה.
 

5.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל שפז:

למימרא דדגן כל דמידגן משמע, מדנקט תלמודא הכי בסתמא ולא קאמר למימרא דר"מ סבר כל דמידגן משמע נראה דפשיטא ליה לגמרא דהכי הלכתא, הרל"ם פ"ט מהלכות נדרים ד"ה והנודר מן הדגן:

מדבריו – כך נראה בפשטות – שבדרך כלל הלכה כדין שמובא אחרי הביטוי הסתמי "למימרא".

6.
ביטוי דומה של "לימא מתניתן דלא..." מצינו בהמשך הדף:

גמ'. יש בערכין להקל וכו' ולהחמיר, כיצד? אחד שהעריך כו'. בישראל אין, בעובד כוכבים לא, לימא מתני' דלא כר"מ, דתנן: עובד כוכבים - ר"מ אומר: נערך אבל לא מעריך! אפי' תימא ר"מ, הוא הדין דאפילו עובד כוכבים נמי, אלא

גם כאן הגמרא מתייחסת ל"סתם משנה" בסוגייתנו ומנסה לומר שאינה מתאימה לדעת רבי מאיר [שהובאה במחלוקת עם רבי יהודה, לעיל, במשנה בדף ה עמוד ב]. וראה ב"מתיבתא", הערה מח.

7.
ונראה להסביר, שהגמרא בסוגייתנו ידעה שבדף ה הגמרא פסקה הלכה כרבי מאיר בנושא זה, ולכן היא מקשה ממשנתנו.

8.
כמו כן יש לומר, שבדרך כלל "סתם משנה – רבי מאיר", ולכן לכאורה יש כאן סתירה בין "רבי מאיר" ל"רבי מאיר" עצמו, ולכן הגמרא "מתאמצת" ליישב את משנתנו גם לדעת רבי מאיר.