מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
דברים שאין להם שיעור
"אלו דברים שאין להם שיעור: הפאה, הביכורים, והראיון, גמילות חסדים ותלמוד תורה" (פאה א, א; חגיגה ז ע"א). משנה זו מובאת בעיקרה בשל: הראיון- עולת ראיה, הקרבן עמו נראים, ואותו מקריבים, ברגל במקדש. אין שיעור לשווי הקרבן: "איש כמתנת ידו כברכת ה' אלוקיך אשר נתן לך" (דברים טז, יז). ר' יוחנן ור' אושעיא חולקים, אם השווי המינימאלי של עולת ראיה העומד על מעה אחת של כסף, הוא חובה מהתורה או תקנת חכמים.
כך גם ביחס לדברים האחרים הנזכרים במשנה. אין שיעור מהתורה אך חכמים הגדירו והגבילו. פאה: מינימום אחד חלקי ששים מהשדה, ובשדה קטן ועניים מרובים יש להשאיר יותר, בהתאם לברכה שיש ביבול (משנה פאה א, ב). ביכורים: כמו פאה- מינימום אחד חלקי ששים (ירושלמי ביכורים ג, א), ויכול לעשות כל שדהו ביכורים (משנה ביכורים ב, ד). גמילות חסדים: גמילות חסדים שבגופו כמו ביקור חולים, קבורת מתים, ניחום אבלים, אין לה שיעור. אך גמילות חסדים שבממונו כמו הלוואה לנזקקים, פדיון שבויים, עד חומש (כתובות נ ע"א). תלמוד תורה: "אפילו לא שנה אדם אלא פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" או "אפילו לא קרא אדם אלא קריאת שמע שחרית וערבית, קיים לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" (מנחות צט ע"ב).
הראי"ה קוק (עולת ראיה א עמ' סב- סג) מסביר שחמשת המצוות הללו, הם ביטויים לנטיות טובות המאירות את נשמתו של האדם כשהוא עושה אותם, ועל כן התורה לא הגבילה אותן. הפאה היא ביטוי לחמלה ולרחמים של אדם על הבריות, שהיא שוטפת ומתגברת באדם הפועל למען אחרים. מתן הביכורים הם ביטוי ליחס המיוחד של אדם לאנשי קדש ולאנשי רוח, לכהנים וללומדי תורה. הראיון, עולת הראיה הוא חיבור למרכז הקדש, לבית המקדש. גמילות חסדים בגופו, הוא ביטוי לרצון פנימי עמוק לשיפור תנאי החיים לאומללים ונדכאים, להרבות טוב לכל. "ולמעלה בקודש, דעת ה' העליונה, אורה של תורה, המגיהה אור על כל המחשכים, המנצחת את כל הסיבוכים שבחיים".
