סקר
עם איזה פירוש אתה לומד שקלים?







 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטויים: "איני"; "אגב גררא"   

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

ערכין יא ע"א


א"ר מתנה: מנין לביכורים שטעונין שירה? אתיא טוב טוב מהכא.
איני? והא א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן: מנין שאין אומרים שירה אלא על היין? שנאמר: +שופטים ט+ ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים, אם אנשים משמח, אלהים במה משמח? מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין! משכחת לה כדתני ר' יוסי: פרי אתה מביא ואי אתה מביא משקין; הביא ענבים ודרכן, מנין? ת"ל: תביא
." 

 

1.
בפשטות, שני האמוראים שמוזכרים – רב מתנה ורב שמואל בר נחמני – חיו בדור השני.

2.
הגמרא מקשה מרב שמואל בר נחמני. על מי היא מקשה? בפשטות משמע שהקושיה היא על רב מתנה.

3.
מרב מתנה משמע שיש חובת שירה בזמן שהלויים מקבלים את הביכורים ואילו מרב שמואל משמע ששירה יש רק כשמנסכים יין.

4.
לגבי הביטוי "איני, והא אמר..."
הליכות עולם, שער שני, י

י. כל היכא דאיכא איני והא וכו' קושיא היא ובתמיה קרינן ליה, והכי קאמר איני וכי כך הוא והא אמר פלוני וכו'. ואיני לשון אין שהוא ענין כן בלשון הגמרא. ויש מפרשים זה הלשון בענין אחר ולא סליק לן.

הסבר: המשמעות של "איני" – וכי כך הוא? והרי חכם אמר... , כלומר את המלה "איני" צריך לקרוא עם סימן שאלה.

5.
ושם, בכללי הגמרא לרבי יוסף קארו:

י. כל היכא דאיכא איני וכו' וי"מ בענין אחר.
שמעתי שהענין אחר שמפרשים האל"ף בציר"י כלומר איני מסכים משום דהא אר"פ וכו'

בעל "הליכות עולם" רמז שיש הסבר אחרי לביטוי "איני", ור' יוסף קארו מסביר, שההסבר השני לביטוי "איני" הוא: לא, אינני מסכים, שהרי חכם אחר אמר ... , ולפי זה הניקוד של "איני" הוא "א" בצירי, מלשון אין, איננו, לא.

6.
וה"יבין שמועה" מרחיב:

 י. מוהרי"ק ז"ל כל היכא דאיכא איני וכו' ויש מפרשים בע"א שמעתי שהע"א שמפרשים האל"ף בציר"י כלומר איני מסכים בכך משום דהא אמר פלוני וכו'. פירוש, משום זה כתב הליכות עולם וזה לשונו ולא סליק לן, משום דכיון דהם מפרשים האל"ף בציר"י, ורוצה לומר איני מסכים בכך, אם כן, כשמביא אחר כך והא אמר רבי פלוני הוא טעם לאיני מסכים בכך, ולפי זה לא סליק שפיר לשון והאמר רבי פלוני דהיה לו לומר דהא אמר רבי פלוני או דאמר רבי פלוני בדל"ת כיון שהוא הכרע לאיני מסכים בכך.

בקטע הנ"ל הוא מנמק מדוע ההסבר השני קשה, שהרי אם הכוונה "איני" – בצירי – איני מסכים, היה צריך להיות בהמשך "דהא אמר, ולא "והא אמר".

6.1
המשך:

ועוד מטעם אחר לא סליק שפיר האי פירושא דאם אנו מפרשים איני בציר"י ורוצה לומר איני מסכים בכך אם כן
הוא דוחק כיון שמלת איני הוא מסתמא דגמרא, אם כן אין דרך מסדרי הגמרא לדבר בלשון יחיד איני מסכים בזה, דהם לעולם מצינו אותם בלשון רבים לימא כתנאי לימא מסייע ליה .

הוא מביא נימוק נוסף נגד הפירוש השני: מפני שלפי הפירוש השני "אינני מסכים..." מדובר בלשון יחיד, והביטוי "איני" נכתב לא על ידי אמורא מסויים אלא על ידי "מסדרי הגמרא" והם תמיד כותבים את ביטוייהם בלשון רבים [כמו ביטויים אחרים: "לימא כתנאי"; "לימא מסייע ליה"].

6.2
המשך:

ודע שמצינו דבר מתמיה שיאמר איני והא"ר פלוני על הברייתא שאמר דין אחר, ומקשה עלה מהאמורא בלשון איני והא אמר רבא, והשתא תיקשי, או יהיה כפירוש הליכות עולם או יהיה כפירוש י"מ שרוצה לומר איני מסכים בכך, היכי מותבינן בלשון איני על הברייתא מהאמורא...
ואין לפרש איני והאמר רבא וכו' ותיקשי לרבא, דלשון איני משמע איני מסכים במה שאמרת, או איני וכי מה שאמרת אמת, ואם כן הקושיא היא אל מה שקדם,

ואם לא היה מקשה בלשון איני אלא היה אומר והאמר רבא היינו יכולים ליישב...

הוא מקשה קושיה - לפי שני ההסברים לביטוי "איני" - כיצד הגמרא מקשה מאמורא על ברייתא, שהרי לפי שני ההסברים ל"איני" המשותף הוא שהגמרא מקשה, שאין היא מקבלת את הדברים הקודמים – את הברייתא – מפני שרבא הרי אמר...

6.3
והוא מוסיף: אם הגמרא לא היתה משתמשת בביטוי "איני", אלא היתה אומרת – אחרי ציטוט הברייתא –"והאמר רבא..." ניתן היה ליישב. כנראה כוונתו שאפשר היה להסביר שהקושיה היא על רבא מהברייתא, ולא על הברייתא מרבא.

6.4
ודברים דומים גם בספר "כללי שמואל" סימן כח
ובהרחבה ב"בית אהרן", כרך ט, עמוד קלה

7.
בכל אופן, בסוגייתנו נשאלת השאלה, כיצד הגמרא מקשה מאמורא אחד על אמורא אחר?

7.1
אם נאמר ש"איני" איננו קושיה אלא "הצהרה" שיש אמורא שחולק [כאחד הפרושים ב"יד מלאכי"] אין קושי. ולפי השיטה ש"איני" כן מבטא קושיה נוכל לומר, שהדין שמוזכר בש"ס אחרי "איני" הוא דין שהיה ידוע כבר מימות התנאים למרות שנאמר בגמרא על ידי אמורא.

8.
אולי אפשר לומר הסבר אחר למשמעות הביטוי "איני": עורכי הגמרא הם אלה, שהוסיפו את הביטוי "איני" [ראה "יבין שמועה" לעיל שביטוי זה נכתב על ידי "סתמא דגמרא"] כדי ללמדנו, שהלכה כדברים המצוטטים אחרי הביטוי "איני". ואפשר לצרף את שני ההסברים: כין שמדובר בהלכה למעשה שהיתה ידועה כבר מימות התנאים לכן ניתן להקשות על אמורא [ולפעמים אפילו על משנה/ברייתא] מאותה הלכה שבסופו של דבר מיוחסת למעשה דווקא לאמורא מסויים.

8.1
יש לציין, שמתוך כ- 100 פעמים שביטוי זה מוזכר בש"ס מדובר באמוראים "מרכזיים": "רב"; "שמואל"; רב יהודה"; "רב נחמן"; "רב יוסף"; רבא"; ומתאים להסבר שאמרנו לעיל.

9.
מעירים הפרשנים בסוגייתנו, שיש משנה מפורשת – במסכת ביכורים - כדברי רב מתנה שביכורים טעונים שירה [ורב מתנה –למעשה – רק מוצא את הנימוק בפסוקים לדין במשנה], ומדוע הגמרא לא הקשתה מאותה משנה על רב שמואל בר נחמני?

10.
תוספות מסכת ערכין דף יא עמוד א:

מנין לביכורים שטעונין שירה - פרש"י (דתנא) שהיו טעונין שירה [כדתנן במס' ביכורים] (פ"ג מ"ד) החליל (היה) מכה לפניהם [כו'] והא דפריך איני והא אמר ר' שמואל בר נחמני ומקשה לרבי שמואל בר נחמני

אך יש תימה אמאי לא מקשה ליה בהדיא מן המשנה
וי"ל שהש"ס לא הביא המשנה דזרעים וגם מילתיה דר' שמואל בר נחמני לא אייתי ליה הש"ס אלא אגב גררא הלכך לא פריך אלא הכי


תוס' שואל מדוע הגמרא לא הקשתה מהמשנה [במסכת ביכורים] על רב שמואל בר נחמני,
והוא עונה שהגמרא מתייחסת לדין של רבי שמואל בר נחמני בדרך אגב - "אגב גררא", שהרי הם באו כקושיה על רב מתנה, ודברי רב מתנה באו רק כדי להזכיר שרב מתנה אמר את הדין בביכורים. [כי עיקר דבריו של רב מתנה היו בסוגיה הקודמת – מציאת מקור בכלל ל"שירה מהתורה" [ולא בביכורים].

10.1
אולי לפי דברי תוס' אלה נוכל לתת מענה שונה לחלוטין [בהחלט ברור שלא יתאים לכל מקרה בש"ס] לביטוי "איני", שהוא בא לקשר בין דין שמובא בסוגיה הנדונה לדין שמובא מסוגיית "אגב גררא", ו"עורך הגמרא" מציין זאת בעזרת ביטוי השאלה "איני?" [כשהגמרא משווה בין שני הדינים].

ותוס' מרחיב יותר בהסבר סוגייתנו.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר