הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטוי: "מתיב"   

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

ערכין ו ע"א

דאמר ר' אסי אמר רבי יוחנן: בתחילה - אפילו מים ומלח אין מקבלין מהם, בסוף - דבר המסויים אין מקבלין, דבר שאינו מסויים מקבלין. היכי דמי דבר המסויים? אמר רב יוסף: כגון אמה כליא עורב.
מתיב רב יוסף: +נחמיה ב+ ואיגרת אל אסף שומר הפרדס אשר למלך וגו'! אמר ליה אביי: שאני מלכותא, דלא הדרא ביה." 

1.
קשה, כיצד רב יוסף מסביר את דברי רבי יוחנן ומייד מקשה עליו ["מתיב"]?

2.
אולי יש לומר: הקושיה היא מהנאמר בפסוק שמלך פרס נתן רשות לנחמיה לבנות את ביהמ"ק ונתן לו רשות לקחת עצים לבניין. לפי רש"י הקושיה היא שלומדים מהפסוק, שמקבלים מגוי אפילו לצורך התחלת הבניה.

3.
נשאלת השאלה מי אמר שעל כך מדובר בפסוק, אולי המדובר הוא לקחת העצים לסיום הבניה? אבל לפי רבי יוחנן שאמר שבדבר המסויים אסור לקבל מגוי אפילו לסיום הבניה קשה מהפסוק. לכן רב יוסף קודם כל הגדיר את המושג "דבר המסוים" שבדברי רבי יוחנן, ואחר כך הקשה עליו מהפסוק.

4.
מסוגייתנו משמע, שהמושג "מתיב" [וכנראה גם "מיתיבי"] משמעותו קושיה גם מפסוק, ולא רק מסברא או ממקור תנאי.