גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון תשצ"ו, מדור "עלי הדף"
מסכת ערכין
דף ד ע"א 

בענין נשים פטורות מתפלת מוספים משום שאינן במצות מחצית השקל

ידועים דברי הג"ר עקיבא אייגר זצ"ל (בתשו' מהדו"ק סי' ט, ובהגהותיו על השו"ע, או"ח סי' קו על המג"א סק"ב), שנשים פטורות להתפלל תפלת מוספין, משום שאין להם חלק בקרבנות ציבור, שהרי היו פטורות ממחצית השקל לקרבנות ציבור, ולכן פטורות מתפלת מוסף שכל ענינה הוא זכר לקרבנות ציבור, ושונה הוא מעיקר חיוב תפלה - שענינה הוא גם משום בקשת רחמים, יעו"ש. ויצוין, שגם הצל"ח (ברכות כו.) כתב שנשים פטורות מתפלת מוסף, אך מטעם אחר, משום שתפלת מוסף היא מצות עשה שהזמן גרמא, ונשים פטורות בהן.

מקור הדבר שנשים פטורות ממחצית השקל הוא במשנה במס' שקלים (פ"א מ"ג): "בחמשה עשר בו שלחנות היו יושבין במדינה... משישבו במקדש התחילו למשכן. את מי ממשכנין, לוים וישראלים, גרים ועברים משחררים, אבל לא נשים ועבדים וקטנים". ונחלקו הראשונים בטעם דין זה, הרא"ש, וכ"ה בפי' הברטנורא בפירוש המשנה כ' שהוא משום דדרשינן "ונתנו איש כופר נפשו" (שמות ל, יב) - "איש ולא אשה", הרלב"ג כתב (פר' כי תשא ל, טז) משום דכתיב (שם): "ולקחת את כסף הכפרים מאת בני ישראל", ודרשינן: "בני ישראל ולא בנות ישראל". והרמב"ם (בספה"מ עשה קעא) כתב הטעם, משום "שהכתוב הוא כל העובר על הפקודים", לא נצטוו בה אלא אלו שנמנו במנין בני ישראל, ונשים לא באו לכלל מנין. טעם נוסף מצינו בדברי המאירי (שקלים שם), שמחצית השקל הוי מצות עשה שהזמן גרמא, ונשים פטורות בהן.

יש לציין, שב'מלאכת שלמה' על המשניות (שקלים א, ה) מובאת דעת הר"ש סיריליו, שמה שמיעטה התורה נשים ממצות מחצית השקל, הוא רק ממה שממשכנין את מי שאינו נותן מחצה"ש. אכן, מעיקר חובת נתינה לא נתמעטו נשים, שהרי כל ענינה של המצוה הוא בגלל 'כופר נפש', וגם הנשים בכלל זה. ולפ"ז לא יעלו יפה דברי הגרעק"א, שהרי גם נשים חייבות במחצה"ש, ולא נתמעטו כי אם מדין 'ממשכנין', וכאמור.

ענין זה נוגע למה שמובא במכילתין (ד ע"א) המשנה במס' שקלים (שם מ"ד): "אמר רבי יהודה, העיד בן בוכרי ביבנה, כל כהן ששוקל [שקלים באחד באדר] אינו חוטא. אמר לו רבן יוחנן בן זכאי, לא כן, אלא כל כהן שאינו שוקל חוטא ...", ופירש"י: "אינו חוטא - כדמפרש לקמן דלא הוו חולין בעזרה, אע"ג דלכתחילה לא מיחייב, דכתיב 'לכל העובר על הפקודים', ושבט לוי לא נפקד", כלומר, הכהנים פטורים מעיקר הדין מלתת מחצית השקל, משום ששבט לוי לא נפקד, ובמצות מחצה"ש נתחייבו 'כל העובר על הפקודים', ולכאורה לפי שיטת בן בוכרי - גם שאר שבט לוי פטורים ממצות מחצה"ש, כי גם לא היו בכלל המנין, וכך מפורש בתוס' במס' מנחות (כא: ד"ה כל): "לבן בוכרי אפילו לוים פטורים כמו כהנים, כדפריש טעמא במסכת שקלים, 'כל העובר על הפקודים', ושבט לוי לא נפקד" (ראה רמב"ן תשא ל, יב שכתב, שבן בוכרי לא נחלק כי אם בכהנים, ולא בשאר שבט לוי).

ובדעת ריב"ז ש'כל כהן שאינו שוקל חוטא', מפרש רש"י ע"פ הדרשה (שקלים ג) "זה יתנו" (שמות שם, יג) - 'זה' בגימטריא י"ב שבטים, והיינו, שכל הי"ב שבטים חייבית במצות מחצה"ש, כולל שבט לוי, ומ"ש 'כל העובר' מפרש 'כל העובר בים סוף'", והכי קאמר: "זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל", דהיינו, כל העובר בים סוף יתן מחצה"ש, וגם הלוים והכהנים בכלל. ויצויין, שבתוס' במס' מנחות (שם) כתוב עוד, שיתכן שמה שנאמר "כל העובר על הפקודים" מוסב על תרומת האדנים במשכן, ובאותה תרומה אכן נפטרו הכהנים והלוים, ואילו כלפי תרומת הקרבנות נאמר "זה יתנו" - י"ב שבטים (וראה עוד בפיה"מ להרמב"ם, שקלים שם).

ולדברי הרמב"ם הנ"ל בטעם פטור נשים ממצות מחצה"ש, משום שנאמר 'כל העובר על הפקודים', צריך ביאור, דאם כן הדבר תלוי במחלוקת בן בוכרי וריב"ז, אם מצות מחצה"ש נתחייבו אלו שלא נמנו במנין בני ישראל, ולפי ריב"ז מן הראוי היה שגם הנשים יתחייבו. אכן, לפי שאר הראשונים הנ"ל, שישנו פסוק מיוחד למעט נשים ממחצה"ש, אין הדבר תלוי במחלוקת בן בוכרי וריב"ז כלל, ולכו"ע נשים פטורות ממצות מחצית השקל.

על עצם חידושו של רעק"א שנשים פטורות מתפלת מוסף בגלל שפטורות ממצות מחצה"ש, העירו האחרונים (באר יצחק או"ח סי' כ; עמודי אור סי' ז; צמח דוד על תשו' רע"א שם, ועוד) מדעתו של בן בוכרי, כי לפ"ז גם הכהנים והלויים שפטורים ממצות מחצה"ש יהיו פטורים מתפלת מוסף, ודבר זה קשה לאומרו, ונצטרך לומר, שחובת תפלת מוסף נתקנה גם למי שמתכפר בקרבנות ציבור, ובכן הלויים והכהנים הגם שאין להם חלק בקרבנות ציבור בפועל, הרי יש להם חלק בכפרת קרבנות ציבור, ולכן שפיר נתקנה גם להם תפלת מוסף, ובכן גם הנשים אין להן להיות פטורות מטעם זה, כי גם הן מתכפרות על ידי הקרבנות ציבור.

וכדי ליישב דברי הגרע"א נביא לשונו של ספר החינוך במצות קרבן מוסף בפסח (מצוה רצט): "ונוהגת בזמן הבית, בזכרי כהונה, ואם עברו הכהנים על זה ולא הקריבו את קרבן מוסף במועדו ביטלו עשה זה וחטאם ישאו, ובני ישראל נקיים, כי עליהם מוטל חיוב הקרבנות ביותר, ואם אולי הרגישו ישראל בדבר, גם עליהם יהיה הפשע, כי כל ענין הבית הקדוש, וכל שכן תמידין ומוספין על הציבור כולו הוא מוטל". נמצא, שמלבד מצות מחצית השקל שנועדה לצורך הקרבנות, ישנו גם חלק הבאת הקרבנות, וחלק זה מוטל על כל הציבור כולו, כהנים לוים וישראלים בשוה, ולכן גם נתקנה לכולם תפלת מוסף - זכר להקרבת הקרבנות, כי סוף סוף יש לכולם חלק בו, משא"כ הנשים - שגם בהבאת קרבן מוסף בפועל לא נצטוו, כי מצות עשה שהזמן גרמא היא, ולכן שפיר אין להן שום חלק בקרבנות מוספים, ולכן גם לא נתקנה תפלת מוסף בשבילם (עי' קהלות יעקב זבחים סי' ד).