מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
בתולה לכהן גדול
כהן גדול נושא לאשה - בתולה, ואסור לו לשאת אלמנה, גרושה, חללה וזונה (ויקרא כא, יג-יד). המשנה מרחיבה שאין לו לשאת אלמנה בין מהאירוסין ובין מהנישואין, ותנאים חולקים האם יכול לשאת בוגרת. הגמ' דנה עוד האם יכול לשאת בעולה, מוכת עץ, קטנה, ועוד (יבמות נט- ס).
האם נישואי כהן גדול עם בתולה זו מצות עשה, או שזו האפשרות היחידה שנשארה? בתוספתא בהוריות ב, א, מבחינים בין כהן גדול לכהן הדיוט, ואחד מהם: "ומצווה על הבתולה ומוזהר באלמנה", ואכן כך מנה הרמב"ם בספר המצוות, מצות עשה לח: "שציוה הכהן הגדול שישא בתולה, והוא אמרו יתברך: 'והוא אשה בבתוליה יקח' ". לא רק זאת, אם כהן גדול בא על אשה שאינה בתולה, הוא גם מבטל עשה, מאחר שלאו הבא מכלל עשה, עשה.
את טעם המצוה מסביר ספר החינוך במצוה רעב: "לפי שהעיקר הטוב שבאדם הוא, שיהיה לו מחשבת טהרה ונקיות, כי אחרי המחשבות ימשך מעשה הגופות (= בשונה מדבריו המפורסמים במצוה טז: "אחרי הפעולות נמשכות הלבבות), על כן ראוי לו למשרת הגדול להדבק באשה שלא קבעה מחשבתה באיש אחר זולתי בו, שהוא קדש קדשים, ומתוך כך יהיה הזרע אשר יתן לו השם ממנה טהור ונקי ראוי לעבוד בקדושה". נדרשת מהאשה שלמות מוחלטת בקשריה עם הכהן הגדול, אחת כזו שלא נתנה דעתה קודם לכן באיש, על אף שהיא איננה מקיימת מצוה כשנשאת לכהן גדול.
הנצי"ב (ויקרא שם), מצביע על שלמות נוספת, המדוייקת מכפל הפסוקים: "והוא אשה בבתוליה יקח", משמעו בדעת, משכלת ביראת ה', למרות שהיא עדין בבתוליה – צעירה בשנים. אבל אם אינו מוצא כזו, "כי אם בתולה מעמיו יקח", ישא אפילו אשה פשוטה, ובלבד שתהיה בתולה. המצב האידיאלי הוא אשה בתולה בעלת מעלה רוחנית גבוהה. אך אם לא נמצאה אשה כזו, אזי שלמותה הביולוגית- תודעתית ביחס לחיי נישואין קודמת לאפשרות שהכהן הגדול ישא בוגרת. (בהרחבה: הרב יהושע ויצמן, מצוה ברה, מעלות התשס"ז, חלק ב, עמ' שט-שכג).
