הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
הסבר הביטוי: "וכדרב..."
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
ערכין ג ע"א
הכל חייבין במקרא מגילה, הכל כשרין לקרות את המגילה לאיתויי
מאי? לאתויי נשים, וכדר' יהושע בן לוי, דאמר ר' יהושע בן לוי: נשים חייבות במקרא מגילה, שאף הן היו באותו הנס. ....
הכל מצטרפין לזימון לאתויי מאי? לאתויי קטן היודע למי מברכין, דאמר רב נחמן: יודע למי מברכין מזמנין עליו.."
הגמרא אומרת שבברייתא ובמשנה בעניין קריאת מגילה נאמר "הכל חייבין..." ובא לרבות נשים שגם הן חייבות לקרוא מגילה. והגמרא מוכיחה מדברי רבי יהושע בן לוי שאמנם נשים חייבות במקרא מגילה. והוא גם מנמק את חיובן.
יש מחלוקת בין הרמב"ם ותוס' האם ריב"ל נחשב כתנא או כאמורא. [ברור שהיה רבו של רבי יוחנן]. אם נחשב כאמורא נשאלת השאלה: כיצד יתכן שהמשנה התכוונה לחדש דין שאמר אמורא?
תופעה דומה יש מייד בהמשך הסוגיא לגבי קטן שמצטרף לזימון כאשר הגמרא מציינת שהדין נלמד מרב נחמן שבודאי היה אמורא. [אמורא מאוחר]
אלא יש לומר, הדינים של ריב"ל ושל רב נחמן היו ידועים כבר בזמן התנאים או לפחות בזמן רבי יהודה הנשיא "עורך המשנה", אלא שדינים אלה התפרסמו במפורש על ידי חכם מסויים רק בתקופת האמוראים.
