הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטוי: "משום" אצל תנאים

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

בכורות נו ע"א

ת"ר: הכל נכנסין לדיר להתעשר, חוץ מן הכלאים והטרפה - דברי ר"א בר' יהודה איש כפר ברתותא שאמר משום ר' יהושע,
אמר ר"ע: אני שמעתי הימנו אף יוצא דופן ומחוסר זמן ויתום. ות"ק, אי גמר תחת תחת מקדשים - הני נמי לא; ואי לא גמר, בשלמא טרפה - +ויקרא כ"ז+ כל אשר יעבור תחת השבט כתיב - פרט לטרפה שאינה עוברת, אלא כלאים מנא ליה? לעולם גמר, וביוצא דופן." 

1.
רבי אלעזר ברבי יהודה אמר "משום" רבי יהושע. רבי עקיבא אמר "הימנו" – שמע ממנו [מרבי יהושע] באופן ישיר. בתוספתא כתוב "אמר רבי עקיבא אני שמעתי משמו". מעיר ה"חסדי דוד" על התוספתא שהגירסא בסוגייתנו נכונה יותר כי רבי עקיבא היה תלמידו של רבי יהושע ובודאי שמע ממנו ישירות ולא באמצעות חכם אחר.

2.
באטלס "עץ חיים", כרך ג, עמוד 141 מביא שאין להוכיח מסוגייתנו שרבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא היה ממש תלמידו של רבי יהושע וחברו של רבי עקיבא. יתכן שהוא חי מאוחר יותר ורק אמר "משום" רבי יהושע, דהיינו שמע שמועה מחכם אחר ששמע מרבי יהושע, ואילו רבי עקיבא כן שמע ישירות מרבי יהושע שהרי היה תלמידו. ולא כתוב בסוגייתנו "אמר לו רבי עקיבא" ולכן לא צריך לומר שרבי עקיבא ורבי אלעזר בן יהודה איש כפר ברתותא היו חברים ובני אותו דור.

3.
מהדיון לעיל משמע שהביטוי "משום" אצל התנאים יכול לשמש כשמדובר על תלמיד ורבו, וגם יכול לשמש אצל חכם שלא שמע ישירות מהחכם המוזכר, כלומר שלא מדובר ברב ותלמידו ממש.