הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
הסבר הביטוי: "ופליגא ד..."
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
בכורות נה ע"ב
מסייע ליה לשמואל, דאמר שמואל: נהרא מכיפיה מיבריך; ופליגא דרב, דאמר רב אמי אמר רב: מיטרא במערבא - סהדא רבה פרת. אבוה דשמואל עביד להו לבנאתיה מקוה ביומי ניסן, ומפצי ביומי תשרי; מקוה ביומי ניסן - סבר לה כרב, דאמר רב אמי אמר רב: מיטרא במערבא - סהדא רבה פרת, שמא ירבו נוטפין על הזוחלין, והוו להו מי גשמים רובא. ומפצי ביומי תשרי ופליגא - דידיה אדידיה, דאמר שמואל: אין המים נטהרים בזוחלין אלא פרת ביומי תשרי."
לפי שיטת הרב קאפח, הרמב"ם תמיד פוסק כחכם שנאמר עליו "ופליגא ד..." ולכן בסוגייתנו הלכה צריכה להיות כרב. ובסוגייתנו לכאורה, למרות הכלל הנ"ל הלכה צריכה להיות כשמואל מפני שיש ברייתא שנאמר "מסייע ליה לשמואל" אלא מכיון ש"אבוה דשמואל" פסק דווקא כ"רב", לכן חוזרת ההלכה להיות כ"רב". ולכן הלכה צריכה להיות כרב מפני הכלל ש"הלכה כרב באיסורים" [וראה "מתיבתא", ילקוט ביאורים", עמוד קמט, הערה י.]
בכל זאת נראה שהביטוי "ופליגא ד..." נאמר על ידי "עורך הגמרא".
