סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 759
 

"הכל מעריכין ונערכין"

ערכין ב ע"א

בגדר נדר הערכין, לכאו' לולי שקצבה התורה את קצבת הערכין, אדם שאמר ערכי עלי או ערך פלוני עלי היה צריך לשלם כאדם שאמר דמי עלי או דמי פלוני עלי, שהרי המשמעות של המילה ערך בתורה הוא שווי, כפי שנאמר בתורה בפרשת בחוקותי לגבי מקדיש בהמה טמאה, והעריך הכהן אותה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה. והיינו שהכהן שם את הבהמה וכפי שוויה כן הוא סכום פדיונה. וא"כ משמעות המילה ערך היא שווי, והנודר ערך היה משלם כפי שוויו של הנערך. אך חידשה התורה בפרשת ערכין סוג חדש של נדר, שהנודר ערך לא יתחייב את שוויו של הנערך, אלא את הסכום שקצבה התורה. ויתכן שבאמת אין שום אפשרות לשום ולהעריך ערכו של אדם, ואין ערוך לשוויו, ואילו היה נותן את כל הממון שבעולם לא היה נותן את ערכו של אדם אחד. ואף שמצינו שבנדר דמים שמים את האדם ונותן את דמיו, היינו דווקא בלשון דמים, כי יכול האדם לימכר לעבד ולקבל תמורתו דמים. אך אין זה ערכו האמיתי של האדם אלא זה נמדד לפי עבודתו וכדומה. וכיון שכן לא היה נדרו צריך לחול כיון שאין בידו כח לקיימו כלל, וקצבה התורה קצבת ערכין שישלם האדם כשידור נדרי ערכין.

("שיעורי היום")