הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

סדר הדורות: "רב" / "רבה" / "רבא" /"אביי" / "רבינא"

[אמוראים]

בכורות מה ע"א

א"ל רבינא לרבא: תנא מניינא אתא לאשמועינן? קמ"ל כדתניא: חסר שאין בו אלא מאתים, ויתר שיש בו מאתים ושמונים וא', כולן עולין למנין קכ"ה; זיל בתר רובא דאינשי.
אמר רב: וכולן אין מטמאין באהל, שנאמר +במדבר י"ט+ זאת התורה אדם כי ימות באהל - דבר השוה לכל אדם; אמר ליה אביי ובאיש ליכא?" 

1.
איך יתכן שרבינא דבר עם רבא הרי נולד אחרי פטירת רבא, ולכן יש גירסאות [ב"עדי נוסח"] של "רבבא" - אמורא לא מוכר, ויש גם גירסא של "ר' אבא". וב"מנחת יהודה" מפרש בפשטות שמדובר ב"רבינא" הראשון שחי בזמן רבא.

2.
וכן יש בעיה בהמשך: משמע שאביי ענה ל"רב" וזה לא יתכן, ולכן יש לגרוס "אמר רבא" [ואז מדובר שאביי ענה לרבא] וכן הגירסאות בכל המקורות ב"עדי נוסח" מלבד בש"ס וילנא.

2.1
וב"מנחת יהודה" מעדיף לגרוס "רבה" וכנראה כוונתו לומר שאם היה מדובר ב"רבא" הרי שצריך היה להקדים את דברי אביי לדברי רבא [כפי המקובל בדרך כלל] אולם מכיון שמדובר ברבה שהיה רבו של אביי מובן מדוע דברי "רבה" מוקדמים לדברי אביי.