הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטויים: "הלכה כבתראי"; "תלמיד בפני רבו"; "דעה ממוצעת"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

בכורות מב ע"ב

"דתנן, רבי יהודה אומר: טומטום שנקרע ונמצא זכר - ה"ז לא יחלוץ, מפני שהוא כסריס! אלא רבי יוסי ברבי יהודה היא, דתניא, ר' יוסי בר' יהודה אומר: טומטום לא חולץ - שמא יקרע וימצא סריס חמה אטו כל דמיקרע זכר משתכח, נקבה לא משתכח? שמא קאמר, שמא יקרע וימצא נקבה, א"נ - זכר, נמי - שמא ימצא סריס חמה." 

1.
בסוגייתנו יש מחלוקת בין רבי יהודה ובנו "רבי יוסי ברבי יהודה". רבי יהודה סובר שטומטום שנקרע העור שמכסה את ערוותו ונמצא שהוא זכר הרי זה לא יחלוץ כי נחשב כסריס חמה.
ורבי יוסי ברבי יהודה סובר שטומטום הוא ספק סריס חמה והוא סובר כרבי עקיבא, שאשת סריס חמה פטורה מן היבום והחליצה.

2.
והרא"ש מביא [במסכת יבמות] שדעת חכמים היא שטומטום הוא ודאי אינו סריס. כלומר יש כאן 3 דעות.

3.
להלכה פסק הרא"ש לחומרא שמא הוא זכר גמור ואינו סריס, ובכל אופן דנים אותו גם כספק.

4.
מהרא"ש משמע שרבנן חולקים על רבי יהודה.

5.
והגר"א טוען, שיש תוספתא מפורשת שבה לומדים שחכמים חולקים על רבי יהודה ובודאי שחולקים על רבי יוסי ברבי יהודה.

6.
וראה על כל הנ"ל ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמודים כח-כט, ובהערות שם.

7.
ושם מביא שדעת הרא"ש היא "דעה ממוצעת", כלומר: שהרא"ש פוסק כרבים לגבי כל יחיד בכל פרט לחוד.

7.1
לגבי יבום הוא פוסק כרבי יהודה וכבנו רבי יוסי ברבי יהודה שסוברים שאינו מייבם והם רבים לגבי תנא קמא,

7.2
ולגבי חליצה ההלכה כדעת רבנן ורבי יוסי ברבי יהודה נגד רבי יהודה. ויש בזה חידוש גדול [שם, שם, הערה כו].

8.
ומוסיף ה"בית יוסף", שהרא"ש סובר שבדבר שלא נתבאר במפורש שחכמים חולקים [ולא כדעת הגר"א] אף אם משמעות הגמרא שהם חולקים, ולא נפסקה הלכה בגמרא הרי שיש לנו להחמיר.

9.
ואף שרבי יוסי ברבי יהודה הוא בנו של רבי יהודה ולמרות זאת הוא חולק עליו, בכל אופן ייתכן לפסוק כמותו, משום שהכלל שאין תלמיד יכול לחלוק על רבו [או על אביו] הוא רק מתקופת אביי ורבא.

9.1
ומקשים האחרונים [ב"ילקוט ביאורים", שם, הערה כח]: הרי בדיוק להיפך: דווקא בתקופה הראשונה אין תלמיד רשאי לחלוק על רבו ורק מאביי ורבא חל הכלל של "הלכה כבתראי",
ואפילו תלמיד נחשב בתראי לעומת רבו, והלכה כתלמיד בפני רבו.

9.1.1
ומיישבים, שכל הנ"ל הוא רק בחיי רבו, אבל לאחר מות רבו הכלל הוא "הלכה כבתראי" גם כתלמיד לעומת רבו.

9.1.2
וסובר הרא"ש, שמהניסוח בברייתא: "רבי יוסי ברבי יהודה אומר" משמע שלא חלק על רבו-אביו - רבי יהודה - בחייו, ולכן הלכה כמותו!

9.1.3
ושם מביא עוד, שייתכן שזהו הספק של הרא"ש אם הלכה כתלמיד בפני רבו [לפי הכלל "הלכה כבתראי"] לפני תקופת אביי ורבא.