פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"לא יהיה בך עקר מן התלמידים ועקרה שלא תהא תפלתך עקורה לפני המקום"
דיבורי תורה ודיבורי תפילה
בכורות מד ע"ב
ביאר הגה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין ("ליקוטי מאמרים") כי כלל הדיבורים של האדם הם שני דיבורים אלו - תורה הוא מה שהוא מחכים ויודע ומלמד לאחרים ותפילה - מה שחסר ומבקש השלמה. ושני מיני דיבורים אלו מתפשטים בכל שאר הדיבורים של צרכי העולם. שמה שהוא חסר ומבקש השלמה - נמשך מדיבור של תפילה, ומה שהוא מדבר מהידוע לו - זה מהתפשטות דיבורים של תורה. ולכך כאשר אין בכח קולו בתורה שיהיה נכנס ללב השומעים ויהיה משפיע ושימשכו תלמידים אחריו נקרא
'עקר' בברית הלשון וכאשר אין בבת דיבורו בתפילה להיות הדיבור בחיות, הרי הוא נקרא עקרה. והפתרון לכך הוא לפי המבואר במגילה (כט, א) שחכמים לא היו מתפללים אלא היכן שלמדו. שכן, על ידי קול תורה זוכה לתפילה, ועל ידי תפילה מוליד קול תורה ומתבטלת העקרות.
