הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "בלא גברא" / "בלא גברי"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

בכורות לו ע"א

"יתיב רבינא וקאמר להאי שמעתא בלא גברא, א"ל רבא זוטי לרבינא: אנן משמיה דר' אילעא מתנינן לה."

1.
רבינא אמר את ההלכה בסוגיה של רב אילעא בלי להזכיר את שמו. ענה לו רבא זוטי לרבינא, שבאמת מימרא זו נאמרה על ידי רב אילעא. בסוגיה הקודמת התלבטנו האם מדובר בתנא או באמורא. אם באמת מדובר בתנא הרי שהערתו של רבא זוטי מאד חשובה. הוא טוען כלפי רבינא שזוהו מימרא של תנא.

2.
וראה ב"מתיבתא", הערה טז, וב"ילקוט ביאורים", עמוד קצה, ושם, בהערה טו, הערה חשובה. כוונת "רבא זוטי" לומר שכך הלכה. כנראה שהכוונה היא, שהביטוי "בלא גברי" מלמד, שכוונת הגמרא בזה לומר, שרבינא אמר את דינו של רב אילעא "בלא גברי" כי אין הלכה כמותו.

ואילו הרמב"ם שלא הזכיר את הלכתו של רב אילעא סובר כנראה להיפך: אמירת הלכה "בלא גברי" [כלומר, השמטת שמו של החכם] זה סימן שרבינא - שהשמיט את שמו של רב אילעא - פוסק כמותו, וכאילו שדעת רב אילעא איננה דעת יחיד כי לא מוסב על שמו אלא היא "הלכה פסוקה".

3.
הערה: בפשטות נראה, שביטוי זה של "בלא גברא" שונה מהביטוי "בלא גברי" – שם מדובר שבמקום ששני אמוראים יאמרו הלכות בשם שני תנאים בנפרד הרי שבא אמורא שלישי והוא מצטט יחד את שני התנאים.