הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

אמוראים: רב אסי; רב אשי; רב יימר; מרימר.
מושגים: "והלכתא"; "אמורא מוקדם"; "תני"

[אמוראים ומושגים]

בכורות לו ע"א

"איבעיא להו: עד מפי עד, מהו לעדות בכור? רב אסי - אסר, ורב אשי - שרי, א"ל רב אסי לרב אשי: והא תנא דבי מנשה אין עד מפי עד כשר - אלא לעדות האשה! תני: אלא לעדות שהאשה כשרה לה בלבד.
רב יימר אכשר עד מפי עד בבכור, קרי עליה מרימר: יימר שרי בוכרא.
והלכתא: עד מפי עד כשר לעדות בכור.. 

1.
בסוגיה מובאת מחלוקת בין "רב אסי" ו"רב אשי". רב אסי היה חבר-תלמיד של "רב" – והיה גם רבו של רב הונא. ולכן חובה לומר שגם לגבי "רב אשי" מדובר ב"רב אשי" הקדמון, כפי שמובא גם ב"סדר הדורות" שהיה "רב אשי קדמון" והוא מוכיח שהיה תלמידו של רב הונא], והוא חי בדור שלפני אביי. כלומר, בסוגייתנו מדובר שרב אשי היה צעיר מרב אסי ולכן רב אסי מוזכר לפני רב אשי.

2.
בהמשך מוזכרים באותו עניין "רב יימר" ו"מרימר". שניהם חיו בזמן רב אשי אחריו:

הרמב"ם בהקדמה למשנה תורה: "מרימר ומר בר רב אשי סיימו הגמרא"

אטלס עץ חיים:

" רב יימר" - אמורא בבלי בדור הששי נראה שהיה תלמידו של רב כהנא ה' (ע"ז דף נ"ט ע"א).
שאל לר' אשי ונשא ונתן עמו בהלכה (כתובות דף ס"ט ע"א).
נפטר אחרי רב אשי,
וחלק עם מר בר ר' אשי. "

3.
יוצא אפוא, שהגמרא מביאה מחלוקת - בנושא של "עד מפי עד" - מהתקופה הראשונה של האמוראים והיא מיידעת אותנו שאותה מחלוקת היתה גם בתקופה האחרונה של האמוראים - בתקופת עריכת הגמרא.

4.
בפשטות משמע ש"מרימר" היה מאוחר יותר והוא היה שותף בעריכת הגמרא והיה יותר הגיוני לומר, שהלכה תהיה כמותו. ובכל זאת מסקנת הגמרא שהלכה כרב יימר.

5.
ויתכן לומר שאת ה"והלכתא" אומרים הסבוראים בדור שאחרי מרימר, והם הכריעו כרב יימר. [הרב זיני בספרו "רבנן סבוראי" לא מתייחס כלל לביטוי "והלכתא" בסוגייתנו.]

6.
אולי כאן המקום לנסות ולישב את כל הבעיות מסוג זה. הסבר זה ימנע את הצורך לקבוע על הרבה אמוראים שהיו "שני רב..." [רבא; רב אשי; רבינא; רב אסי; רב כהנא ועוד].
ההסבר הוא: כל אמורא באמת אמר את דבריו בדורו שלו. אבל "עורך הגמרא" הביא את דבריו של האמורא המוקדם גם בסוגיה שבה עוסקים אמוראים מאוחרים. למעשה, "עורך הגמרא" מדבר בשמם של האמוראים.
ואפשר לומר שלפעמים הביטוי "א"ל" כלומר "אמר לו" יכול להתפרש כ"אמר לך", כלומר, אמורא מסויים [בעיקר אמורא "מוקדם"] אם היה שומע את דבריך היה אומר לך כך וכך...

7.
"תני" – הגמרא "מתקנת" את הברייתא מבית מדרשו של האמורא רב מנשה. כנראה, שברייתות שנאמרו על ידי אמוראים מסויימים לא היו לגמרי מדוייקות, והיתה רשות לאמוראים אחרים לתקנם ולגרוס בהם באופן שונה.